לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

םירפסמ לש ןמז

אינקוגניטו זה הכי בלי מסכות שהצלחתי למצוא

כינוי:  tempus

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

3/2015

יין ודמעות


ברגע זה אני אחרי 4-5 כוסות יין לא קטנות במיוחד, ככה שתאלצו לסלוח לי אם אני קצת פחות רהוט מהרגיל או מהנהוג כאן בסביבה. 

 

זה התחיל כערב רגיל - הייתי אמור לעבוד עד 21:00, ובסוף יצא שעבדתי עד 19:00, מה שהשאיר לי מספיק זמן לחזור הביתה, לעשות קניות ולאכול ארוחת ערב עם השותפה. קבעתי עם ג' להיפגש בסביבות 21:00, יותר נכון הוא קבע איתי, כדי לשבת ולדון במה בא לנו לעשות בחופש פסח. ג' הוא מישהו שיצאתי איתו מזמן, אי שם בקיץ לדייט אחד, שבו ניסיתי את העניין של לצאת עם מישהו שאני לא נמשך אליו רק כי לראות אם אני יכול להתעלות מעל זה - פחות עבד. מה שכן גיליתי בחור חמוד ממש שיש לנו 100000000 מכרים משותפים, וכך יצא שלמרות שדרכנו הרומנטית לא נמשכה (ספק אם התחילה אי-פעם) נשארנו בקשר כי בסך הכל נחמד לנו אחד בחברת השני. 

בשעה 20:50 הוא שאל אולי אם לצאת מהבית בפעם השלישית, ואמרתי לו שאני עדיין אוכל עם השותפה ושאני לא מבין מה הלחץ - אני כזה טיפש לפעמים. 

בשעה 21:10 בערך נפגשנו ליד הפאב השכונתי שהיה רועש במיוחד כי היה שם סוג של ערב מיוחד, והלכנו לכיוון הפאב השני שבו היה ממש עמוס כי גם בו היה ערב שירה בציבור כלשהו, ולכן החלטנו  לחתור לכיוון מרכז העיר - בסוף אחרי היקוף לא קטן שעשינו הלכנו לפאב קטן קרוב למרכז העיר. עם כניסתי פגשתי שם מישהו שלמד איתי בשנה שעברה שאני מאוד אוהב אבל מאוד לא התאים לי לפגוש, כי וואלה, לא רציתי שהוא יחשוב שאני בדייט עם ג' וגם ניכר שהסיטואציה הייתה לא נוחה. למזלי היה דיל של יין ללא תחתית ולקחתי אותו - צדק יקומי כלשהו ידע שאני אצטרך כמה שיותר אלכוהול בדם. 

רבע שעה אחרי שהתיישבנו ובעודי לוגם את השליש האחרון של כוס היין י' נכנס לפאב, מלווה בפמליה של חברים (ובעיקר חברות) חדשים(ות) מהעבודה  החדשה שלו לאחר סיום התואר. ג' שיצא לו קצת לשמוע על י' בתקופה שיצאנו גיחך בבוז, ואני עצמי בעיקר בעיקר פיללת לעוד כוס יין שתעזור לי להתמודד עם הסיטואציה. החלפנו שלום קר והם התיישבו מחוץ לקו הראייה שלנו, כיאה למקובל חברתית. 

אחרי כוס היין השניה ג' החליט להעלות את העניין שלשמו התכנסנו - שמסתבר שהיה שונה מהתואנה שבגינה חשבתי שהתכנסנו. הוא הזכיר את הפעם ההיא שנפגשנו בפאב וסיפרתי לו שאני יוצא עם י' והוא היה קצת מדוכדך, והסביר שהסיבה לדכדוך שלו הייתה כי הוא תכנן באותו הערב לספר לי שיש לו כוונות רומנטיות כלפיי, אבל נמלך בדעתו כשסיפרתי לו שאני יוצא עם מישהו. שאלתי אם זה משהו שעדיין רלוונטי והוא אמר שכן, ושזאת הסיבה שהוא בכלל מעלה את זה עכשיו, ושזאת הסיבה שבגללה הוא רצה כל כך להיפגש. אמרתי לו שאני לא חושב עליו בצורה לא אפלטונית ושאני לא יכול להסביר את העניין, אבל שזה לא שיש בו משהו לא בסדר - שלהפך, הוא בסדר מכל כך הרבה בחינות, שכנראה אני דפוק מידי בשביל לראות. לא רציתי שזה ישמע כמו "זה לא אתה, זה אני" ולכן מיד הוספתי שבאופן כללי אני כרגע לא משהו שהוא ירצה להיכנס אליו ושיתפתי אותו במקרה שקרה לי בסופ"ש, שכנראה היה over-sharing מוגזם לסיטואציה, אבל היי, כבר הייתי אחרי הכוס השלישית ובתוך סיטואציה שלא ידעתי כל כך איך להתמודד איתה. 

 

בסוף השבוע הגעתי לסיטואציה מינית עם מישהו, ובפעם הראשונה אי-פעם הרגשתי לא בעניין, ולא כי הוא לא משך אותי או משהו כזה. איפשהו באמצע פתאום נזכרתי ב-י', ופשוט כל החשק נגמר לי - ופאק, לא האמנתי שזה אי-פעם יקרה לי. זה היה כל כך מביך, שלא חשבתי שאי-פעם אדבר על זה אבל למה יש בלוג ויין?! 

 

בכל מקרה, הוא הלך לשירותים להפוגה, אני חשבתי על י' שנמצא במרחק יריקה מאיתנו ויכולתי לשמוע את הצחוק שלו מהדהד מעל להמולת הקולות, ובגדול קצת רציתי למות. אז שתיתי עוד כוס יין, כי מה לבחור יש עוד לעשות? 

כש-ג' חזר הוא ביקש להבין אם מדובר במשהו מוחלט שלא ישתנה, אז סיפרתי לו על הפעם ההיא שהיה לי חבר ממש טוב שרצה אותי ובסוף הפעיל עליי כל כך הרבה לחץ עד שיצאתי איתו וזה נגמר רע, וזה נגמר מצידו, כי כנראה שכשאני לא בעניין אני פשוט לא משהו שנעים להיות איתו בקשר. הוא הבין, ואמר שההרגשה מסריחה, ועוד הוסיף שקשה לו עם זה שהפוץ שיושב שני שולחנות מאיתנו, מעניין אותי יותר ממנו למרות שאין לכך סיבה טובה. והוסיף שמאז שסיפרתי לו שיצאתי עם י' הוא נעשה הבן-אדם שהוא (ג') הכי שונא, ועוד הוא  סיפר לי שבשלג האחרון הוא חשב שאני ו-י' נפרדנו כבר, למרות שאז עוד היינו ביחד, כי הוא ראה את י' מחובר בכל אפליקצית היכרויות אפשרית באותו הזמן. ואני לא ידעתי מה לעשות עם כל זה אז שתיתי עוד יין. 

 

הזמנו חשבון ונפרדנו ונראה היה שהכל בסדר, אבל הוא היה נראה לי מבואס, ואני הרגשתי לא בנוח בעור של עצמי, ולא הפסקתי לחשוב על השלום המביך שהיה ביני לבין י' כשהוא נכנס לפאב. אז עשיתי את הדבר המפגר של לשלוח ל-י' הודעת "בא לי שהכל יהיה לא מביך בינינו, ובוא אני אסביר לך למה זה צריך להיות סבבה" כי בכל זאת הוא החבר הכי טוב של השותפה לשעבר שאני מאוד אוהב, ושמגיעה לביקור בעיר בשלישי, ולא בא לי שבכל פעם שאני אפגוש אותם וגם הוא יהיה, אז יהיה מוזר כזה, ושלמזלי הוא הגיב אליה (להודעה) בהבנה ואמר שמבחינתו הכל סבבה. ואז חזרתי הביתה ובדרך סימסתי לפאי "ערה?" שזה היה קצת מצחיק והיתולי בראש שלי, אבל באמת רציתי לדעת עם היא ערה, והיא ענתה שכן, ושהיא תכף תחזור אליי. 

 

כשהגעתי הביתה והסתתרתי מתחת לפוך היא בדיוק התקשרה וסיפרתי לה כל מה שקרה והיא הייתה ממש חמודה ולא שיפוטית, למרות שהצגתי בפניה את כל הפסיכיות שלי בלי שום סינון, והיא הייתה ממש אדירה - היא הפגינה אמפתיה מאוד גדולה מצד אחד, אבל לא נתנה לי להמשיך בבולשיט של "פסדר, תכלס אני בכלל לא יודע למה אכפת לי מ-י' בכלל..." ואמרה שאם זה היה משמעותי מבחינתי, זה מתקבל על הדעת שאני לא "אחליק" את זה כאילו לא היה כלום, ושהסיבה ל"משמעותי" לא חייבת להיות פרק זמן משמעותי שבו פיתחנו רגשות עזים אחד לשני, זה יכול להיות סתם משהו יוצא דופן בנוף המדברי של חיי האהבה שלי או לחלופין העניין הזה שהחלטתי לתפוס אומץ ולהיפתח אליו, ואז ממש נפגעתי מזה וזה גרם לי לא להאמין בעצמי ובלפקפק במה שעשיתי מחד, ובמה שלא עשיתי מאידך, ובכלל בכל החלטה שלקחתי לגביו - החל מבכלל להתקדם איתו למשהו מעבר לידידות וכלה בלוותר עליו בכזאת פשטות. 

 

בכיתי לה קצת מתחת לפוך, מביך ככל שזה נשמע, על כל הסיבות הכי מפגרות שבעולם - על י', על זה שאני מפגר מזה שאכפת לי מ-י', על זה שאני כל כך אגוצנטרי שאני בכלל צריך לחשוב על ג' עכשיו ועל כמה שהוא מסכן ועם זאת י' הוא רק מי שמעסיק אותי, על התקרית המינית המוזרה ובעיקר על המשמעות שלה, ובכלל על כמה שאני מפגר שאני מגיב ככה לדברים. היא שוב הייתה מאוד אמפתית וסבלנית - ואמרה לי שמבחינתה אפשר להעביר את כל הלילה בלהשמיץ את י' או את מי שלא נרצה, אבל שחשוב לה שאני אדע שמדובר ברגשות ובהתנהגות לגיטימיים - היא הדגישה שוב ושוב שזה לגיטימי להתבאס ממשהו או ממישהו ממש, אפילו באיחור של כמה שבועות, ושזה לגיטימי שזה הניע אצלי תהליכים שונים, ושזה לגיטימי שעצם זה שנפתחתי אליו ואז קיבלתי כתף קרה גרם לי לפקפק קצת בעצמי ובאינסטינקטים שלי.

 

אין ספק שהיין הוא הדבר היחיד שעזר לי להתמודד עם כל מה שקרה בערב הזה, שמרגיש לו כמו רימייק גרוע ממש ל-י"ב. לא כבר עברתי את הגיל הזה?! פאק. למות.  

נכתב על ידי tempus , 15/3/2015 23:58  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



געגועים לצ'נגדו


הרכבת נעצרה תחת מנהרה למשך 3 שעות, מה שאומר שבמשך 3 שעות אני מתאפק לא להשתין במכנסיים. אני לא יודע למה, אבל בכל פעם שהרכבת נעצרת בגלל מפגש רכבות או אפילו סתם בתחנת עצירה, הם נועלים את כל תאי השירותים ולא מוכנים לפתוח אותם בשום פנים ואופן, גם לא במחיר תחנונים באנגלית משולבת בפנטומימה. נוח להם להעמיד פנים שאינם דוברים את השפה, ולחזור לארשת חתומה שלא מסגירה דבר, או טוב מכך, להעלם באחד מקרונות הצוות שלהם. 3 שעות שאני הולך לאורכה של הרכבת, חוצה קרונות, הלוך ושוב - רק כדי לא לחשוב על כמה שהשלפוחית שלי עוד שניה מתפוצצת. לעזאזל - נסיעה שאמורה להימשך לכל היותר 24 שעות, עוד רגע חוצה את קו ה-27 שעות, ואנחנו עוד תקועים מתחת למנהרה ללא נוע. פאי עוד ישנה - זה מדהים כמה הילדה הזאת יכולה להישאר שלווה בכל סיטואציה, וכמה שקיבולת השינה שלה אינסופית, וכמה שאני מקנא בה ברגעים כאלה. 

כל הנסיעה עישנו עלינו וצווחו בקרון, ואני מודה שלמעט עשן הסיגריות שצרב את העיניים שלי כל הלילה וגרם לי להשתעל תכופות, הנסיעה הזאת הייתה די מצחיקה. סוף סוף הרכבת מתחילה לזוז - שאף אחד לא יעמוד בדרך שלי לשירותים! 

 

הגענו לתחנה וכמובן שלא משנה כמה ההוראות ב'לונלי פלאנט' מפורטות, זה לעולם לא הופך פשוט יותר למצוא את האוטובוס שאתה צריך בכיוון שאתה צריך. אחרי שוטטות של חצי שעה, התמקחות חסרת תועלת עם נהגי מונית ושמש חזקה וקופחת יותר ממה שציפינו עלינו, בתקווה, על הקו להוסטל. 20 דק' אחר-כך ירדנו בתחנה הנכונה והגענו לחדר - יש וויפיי ואיתו אלפי הודעות וואטסאפ מודאגות על רעידת אדמה שהייתה בצפון סצ'ואן ושיתקה כמעט את כל צ'נגדו מהבוקר - זאת כנראה הסיבה לעצירה של הרכבת.

 

בוקר, גשם, לחמניה מאודה ומשקה סויה חם, רעננות. 

צהריים, פנדות, חברים טובים, שלווה. 

ערב, פאב אירי מפוצץ תיירים גרמנים וקאברים של train, בירה, שמחה. 

 

זה כזה מוזר, כמה שההתחלה של צ'נגדו הייתה מנוגדת לגמרי לכל החוויה הנהדרת של לשהות כאן - כמה שכיף פה לעזאזל, זאת עיר מדהימה במחוז מדהים, עם אנשים נהדרים, מזג-אוויר מושלם ואין-סוף דברים מעניינים שלא נגמרים כמו הרים לטפס עליהם, פנדות לצפות בהן, מקדשים ומנזרים ופארקים ושווקים ומסעדות טבעוניות מדהימות, ויערות של 1000 סוגים של במבוק, ואגמים עם המים הכי צלולים שיש, וערוצים עם הנוף הכי משוגע, ותה-חלב עם פניני טפיוקה, ומלא כיסונים טעימים טעימים - ופאק, בא לי לגור פה לתמיד. 

 








 

 

נכתב על ידי tempus , 13/3/2015 19:14  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לtempus אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על tempus ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)