אני לא לגמרי בטוח למה אני בכלל מעדכן כאן - פתאום התעורר בי הצורך, כמו שיכור שחייב את המאנץ' שלו ב-4 לפנות בוקר.
הייתי השבוע בחתונה של א', והיה אירוע אדיר. הכל היה בול בעיני - האוכל, המקום, כל ההתנהלות שם - בקיצור מאוד נהניתי.
גם י' היה שם, מן הסתם, והיה סבבה לגמרי - מעבר להיותי פלרטטן באופן טבעי עם כל מה שזז, אני לא חושב שהבכתי את עצמי מולו או משהו, אבל מצד שני השתדלתי להיות די שיכור.
המבחנים עברו בשלום ובאמת הגיע הזמן שהשנה הזאת כבר תיגמר לה קצת. בשנה הבאה אני מקווה שיהיה יותר מלמד ויותר מעניין, אבל בתכלס לא ממש בונה על זה. אני מרגיש שאט אט אני קצת מתחיל למצוא את המקום שלי בלימודים, בניגוד הפוך להרגשה שלי בעבודה - שם אני לא ממש מוצא את עצמי בכלל. בכלל, הגיע הזמן להתפטר באופן רשמי, למרות שכבר תכלס זה ברור גם לבוסים וגם לי שאני לא רוצה להשאר יותר.
בא לי כבר לטוס ולא להיות פה - זה אמנם רק לחודש וחצי, אבל אני מרגיש שאני ממש חייב שינוי.
יכול להיות שאני אאלץ לעבור דירה - ופאק, אין לי כוח לזה בשיט.
פתאום חשבתי והבנתי שיכול להיות שבעיה היא בי - ושאני פשוט לא מסוגל לאהוב.