אני באמת באמת חושב שהדבר שאני הכי שונא בעולם זה ביורוקרטיה. הניגוד הזה בין הנפלאות שהמוח האנושי יכול ליצור ולהגות, לבין הטמטום והסחבת הגלומים במערכות ביורוקרטיות מסוימות משגע אותי בכל פעם מחדש. האם באמת כל הביורוקרטים מטומטמים בהכרח, או שמא אני המטומטם כאן?
הרי לא ייתכן שאני אמתין שבועיים שבהם לא אדע מתי אתחיל לעבוד, וביום הראשון לעבודה בעת מילוי טפסים, אגלה שישנו גורם שמעכב את העסקתי ואשלח הביתה עד לבירורו. משהו כל כך גדול שלא מאפשר לי להתחיל לעבוד חייב לצוץ כבר בראיון הראשון, בשאלה השלישית ששואלים אותי, לא? ועם זאת, יום מיונים שלם ומלא מ-9 בבוקר ועד 13 בצהריים עבר על כוחותינו, ושום שאלה לא נשאלה בכיוון. יתרה מכך, גם כשנשלחו לי טפסים למילוי שבועיים טרם תחילת העסקתי, לא היה בהם הטופס המדובר שרק בו נחשפתי לגורם המעכב האמור, אשר מחייב בירור מעמיק שבסופו ייתכן שהעסקתי תסורב. שוב אני לא מבין מי חשב שמשהו כזה לא מצריך בירור? לא, לא יכול להיות שאני מפספס משהו, כולם פשוט מטומטמים.
לא ייתכן שאני אצטרך לעבור 3 מוקדנים, 2 סוכני ביטוח ו-3 שבועות תמימים בשביל לקבל את רק את אחד הטפסים שהייתי צריך חתום, כשהפרוצדורה נטו ארכה 5 דקות. ולא ייתכן שעדיין, למרות כלל פניותיי, טרם קיבלתי את הטופס השני חתום, למרות ששוב, הפרוצדורה אורכת רק 5 דקות - פשוט צריך שיהיה מישהו שיעשה אותה - אבל זה לא סתם מישהו, זה חייב להיות מישהו שעובד בחברת הביטוח ויכול להקליד. הוא לא חייב להיות רואה כמובן, בהנחה שיש לו מערכת מונגשת לעיוורים, והוא לא חייב ידיים אם הוא יכול להקליד בצורה אחרת - אבל הוא חייב להיות מסוגל להקליד, ושתהיה לו גישה למערכת. רק ככה אפשר לפתוח לי תיק ולחתום לי על הטופס, אבל זה לא פשוט לאתר מישהו כזה באחת מ-5 חברות הביטוח הגדולות בארץ.
וכששאלתי "הכוונה לצילום של תעודת החוגר מילואים שלי?", אמרו לי - "לא, לא, העתק של תעודת השחרור בלבד!". אז אני הבנתי שצריך העתק של מסמך שמקבלים בשחרור (משהו כמו "אישור על מהלך שירות צבאי ושחרור בכבוד" או איזו שטות אחרת), והזמנתי אחד מהאתר המילואים של צה"ל. כמובן שצה"ל, בהיותו הארכי-ביורוקרט העליון, עדיין מודיע לי ש"נשלחה בקשה לגורם המתאים בטיפול" למרות שעבר כבר כמעט חודש מאז שהגשתי את הבקשה, ובתכלס אני בכלל לא מבין למה מחשב לא יכול להנפיק את זה אוטומטית מהנתונים ששמורים להם שם, בדיוק כמו שהאתר של האוניברסיטה מנפיק "אישור על לימודים אקדמיים" למשל, אבל מילא. מצחיק לגלות שאחרי כל ההמתנה הזאת, כל מה שהייתי צריך לעשות זה לצלם את חוגר המילואים שלי כפי ששאלתי בתחילה, רק שמסתבר ששפה היא עניין מבלבל מידי לביורוקרטים, שלא מסוגלים לתפוס מושגים שלא הוגדרו להם מראש בצורה חד-חד-ערכית והושתלו בלקסיקון שלהם, ולכן אם הם קוראים למשהו "תעודת שחרור" ואני קורא למשהו "חוגר מילואים" לא יעלה על דעתם לבחון את המשמעות של דבריי לפני שהם פוסקים בביטול שזה לא יעזור כי חייב "העתק של תעודת שחרור".
כמה מעט אינטליגנציה רגשית צריך בשביל להבין שלא כולם חיים אצלך בראש ויודעים את מה שאתה יודע או מדברים באותם המושגים (השגויים לחלוטין) שאתה מדבר בהם, וכמה הרבה בטחון צריך בשביל לענות בבטחון תשובות למרות שאתה טועה ב-100%, בחוסר אכפתיות משווע כלפיי מי נפגע מזה וכמה?
לא יכול להיות שאין אדם חכם שרוצה להיות ביורוקרט. ואם אין אף אדם חכם שרוצה להיות ביורוקרט, לא יכול להיות שזה לא העלה דגל אדום בעיניי כל האנשים החכמים באשר לנחיצות מנגנונים שכאלה או צורת ביטוים, ובטוח לא יכול להיות שאנשים חכמים יודעים שביורוקרטיה ציבורית פשוט לא עובדת ולכן נמנעים ממנה כמו מאש, אבל עדיין לא משתמשים בכוח המוח שלהם כדי לפתור אותה או לפטור את העולם ממנה.
לא יכול להיות שאנשים מצאו דרכים לעוף, לצלול, לטוס לחלל, ליצור עכברים שזוהרים בחושך, ליצור אינסולין מבקטריות ולהשתיל לב מאדם בריא לאדם חולה, אבל לא הצליחו לחשוב איך הם משכללים כלים ביורוקרטיים כך שישמשו למשהו עם מהות, במקום לקדם לרק עוד ביורוקרטיה שמזינה את עצמה כמו מפלצת מהגהנום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
