אז, בהחלט ניתן להגדיר את זה כ'הפגישה הכי גרועה ever'.
הכשלון נבע בעיקר מאילוצים טכניים [שגרמו לפגישה לארוך כרבע שעה בלבד] ומהעובדה שהבחור דפק את המכונית מספר דקות לפני כן, אבל זה מבאס אול דה סיים.
מכל מקום, סיכום קצר של הדברים-
כמה נקודות לעצמי:
-כשבחור טורח לנהוג עד כפר-סבא הרחוקה [פחח] כדי לפגוש אותך, דעי לכוון אותו.
-כשאת מדברת* עם מר בחור, דאגי להסיט את מבטך מידייך אל עבר עיניו.
-כשאת נכנסת לקשר עם חייל קרבי, צאי ממנו. ומהר.
*דאגי גם לזה.
וכמה נקודות לזכותו של הבחור:
-פרל ג'אם הוא שמה של הלהקה שאלבומה נוגן במכונית. וזה לא היה Ten.
-הוא עדיין יפה.
הא, כן, הוא גם הרגיש אשם על שטרטר אותי ואף הציע לבוא שוב השבוע. אחרית הימים ממש, הא?
טוב, לא ממש. המשך הפוסט נכתב [ולא פורסם] ביום שלישי, והיום יום חמישי, למעשה כבר שישי, ואת ההמשך אתם יכולים לנחש.
יש לי הרבה דברים לכתוב ועוד יותר שעות שינה להשלים. מוזר, החשק הזה שוב פתאום.
לילה טוב.
נ"ב- כותרות סאק.