| גלית: רותם יקרה, תודה לך על המשוב. שבוע מקסים וטוב, גלית |
| רותם: אני לא מצליחה לכתוב תגובה- רק רציתי להגיד שהפרק שכתבת מאוד מעניין :) |
| מבקרת: (המשך)... כאבים נפשיים ומצוקות. אני חושבת (בצניעות) שהדבר הכי טוב שניתן לנו לעשות למען זולתינו, זה לטפל בעצמינו ולאהוב את עצמינו. ככל המתאפשר. ד"ש (: |
| מבקרת: חבל לי שאת מייסרת את עצמך... את פשוט עושה את מה שאת יכולה, לא יותר ולא פחות. ומה שאתה עושה הוא מצויין כפי שהוא. לצערינו, אף אחת לא יולה להושיע אף אחת אחרת כשמדובר במצוקות מהסוג הזה.... אפילו לא אמהות לא יכולות לחסוך מילדיהן. |
| failone: היי, יש לי בעיה להגיב בתגובות אך בכ"ז היה חשוב לי להגיד לגבי הפוסט (19\11) שאני אכן חשה גאווה ושצר לי נורא לשמוע על ניוקי. אני מקווה שתמיד תזכרי את העובדה שהוא קיבל את החיים הכי טובים שהוא יכל לקבל מצידך. 3> |
| סטודנטית 33: מבקרת יקרה, ראשית תודה על דברייך, על אף הקשיים החלטתי לשוב לכאן ולחיים בכלל. אזי עוד נשתמע כאן ונתראה לנו, ושוב תודה על מסרי החיזוק. גלית |
| מבקרת: תנחומי... כל כך עצוב. אני מקווה שתתנחמי במחשבה שלניוקי היו חיים נפלאים עם הורים כל כך אוהבים ומסורים כמוכם. ד"ש חם ממני. |
| מבקרת: הרבה איחולי החלמה שלמה לניוקי... וגם לך ד"ש חם, שתנוחי קצת. נדמה לי שלא תזיק לך טיפה מנוחה. |
| מבקרת: גלית, את יפייפיה!!! ואת אמיצה ומקסימה ויש לך כוח רצון מדהים. את ממש מודל ומופת עבורי. כל הכבוד!! בהצלחה בהכל. אם את רוצה תמיכה בכתיבה אקדמית, אולי אני יכולה לעזור לך. |
| סטודנטית 33: מבקרת יקרה: ראשית תודה על התיקון, לעתים על רקע בעיות הקשב והריכוז בהן ’ניחנתי’ אני שוגה ואף משכלת אותיות, בעיקר כאשר אני מצויה תחת דחק. חן חן על המחמאה, התחושה הדדית, ושוב תודה על התיקון. |
| מבקרת: חתך לי!!! כתבתי שאת מקסימה וטובת לב. ד"ש מהמבקרת. |
|
מבקרת: גלית החמודה. בתגובתי ניסיתי לרמוז שבאחד הפוסטים האחרונים כתבת "החוקר טווה" במקום "החוקר טבע". מכיון שאת אשת אקדמיה (וגם אני) הרשתי לעצמי.. מקווה שאת לא כועסת (: לשאלתך: אני מרגישה חלק מהמחאה, משתתפת בהפגנות ומזדהה. תמשיכי בדרכך, את מק |
| סטודנטית 33: failone יקרה, תודה על התגובה, איני יודעת מדוע אני בעצמי לא מצליחה להעלות את דברייך אל הבלוג. על כל פנים תודה ואנסה לראות מהי התקלה הטכנית. גלית |
| failone: היי גלית, ניסיתי להוסיף תגובה לפוסט האחרון שכתבת ולא הצלחתי משום מה. אז שלחתי לך למייל |
| סטודנטית 33: היי, שמחה לשוב, אני פשוט מנסה בשידוד מערכות להספיק דברים. ואכן אנו חיים בעתות היסטוריות... מה שלומך? האם את חלק מן ההפגנות והמחאות האזרחיות? |
| מבקרת: חוקרים טובעים מושגים, עורכי דין תובעים נאשמים ומכשפות מהאגדות טוות זהב מקש. שמחה שחזרת (: |
| מבקרת: תודה שאת מתייחסת אלי (: אם תפתחי בבלוג אפשרות להגיב ללא שם משתמש, זה מאוד יקל עלי להגיב לך! או שאולי יש לך סיבה לא לעשות כן... ד.א. אם את רוצה לדעת משהו עלי, גם אני הגבתי לפוסט שאת מדברת עליו (ראיתי את התגובה שלך). הגבתי כ-ב’. להשתמע! |
| מבקרת: עבורם תרבות הרזון היא לחלוטין שולית בהפרעה. בטח קראת מספיק על ההיסטוריה של אנורקסיה... |
|
מבקרת: מאוד רלוונטי עבורך: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=739833&blogcode=12485079 ולעניות דעתי הבלתי קובעת... התשובה היא כנראה גם וגם. בחברה סובלנית יותר ושאלילה שוקלים קצת יותר היו פחות ה"א. אבל יש אנשים שזה אצלם בא ממקומות אחרים, |
| סטודנטית 33: לדעתן התמיכה והעידוד הניתנים כאן אינם בכל זאת מעין ’מלכודת דבש’ כפי שהגדירה זאת בבהירות מדהימה אחת הכותבות אגב, תודה על ההארות גלית |
| הדף הבא |