תסביכי מעלית – חלק א'

[תשימו לעצמכם דיסק טוב של מוסיקת מעליות לפני שאתם קוראים את הפוסט הזה]

יש בחיים שלנו נקודות זמן קטנות כאלה שבהם אנחנו מנהלים בראש מערכת שיקולים רחבת היקף על מנת לקבל את ההחלטה הנכונה והשקולה ביותר, זה קורה לפני שאנחנו מחליטים על מסלול הלימודים שלנו, הקריירה שלנו, האם להתחתן ? כפכף או K300? פיצה או ג'חנון ? K300 או פיצה ?

אולי ההחלטה המורכבת ביותר בחיי היום יום שלנו היא החלטה שאפילו המחשב שמגריל את מספרי הלוטו בצורה שאני לא אזכה בשקל - לא מסוגל לקבל, אותה החלטה שקובעת את גורלנו במשך הזמן הנצחי של כ20 שניות, החלטת המעלית.

לא מדובר כאן בהחלטה אחת בודדת אלא במאות החלטות קטנות, מתי ללחוץ על הכפתור? איפה לעמוד? לנשום מהאף או מהפה ? לשחק בפלאפון ? לשחק עם המפתח ? להסתכל על המראה ? למשש את הביצים ? לבקש ממי שלידי למשש לו את הביצים ? ללחוץ על הכפתור האדום ? לירוק למעלה אל המאורר ולראות אם זה נשאב ? לנגב עם טישו או מגבון את הרוק מהמצח? ומה לגבי המצח של זה שלידי ? הוא עדיין כועס שמיששתי לו את הביצים ? למה חשבתי שהוא אמר כן ? דם יורד בכביסה ? זה רופא מוסמך ? הוא ישים לב אם אני אמשש לו את הביצים ?

לפעמים אתה מבחין מרחוק בכוסית שנכנסת למעלית ('מרחוק' הכוונה מרחק שאפשר לרוץ ב 5 שניות, לא המרחק של הדירה ממול שצריך טלסקופ כדי לראות את השכנה שם מסירה את בגדיה ונכנסת לחלוק רחצה האדום שלה לפני המקלחת כל יום אחרי החדשות אלא אם היה פיגוע ואז היא לא מתקלחת כי היא מזדהה עם הקורבנות שהלילה כבר לא יתקלחו. אז כשאתה מבחין בכוסית מתקרבת למעלית אתה דופק ריצה שלא תבייש מסטיק, אתה נכנס למעלית ומתענג על ניחוחות הבושם של האישה שמהר מאוד מתחלפים לניחוחות הזיעה שלך, מסיבה לא ברורה למח שלך מזדחלת המחשבה של מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות עכשיו ?? "פלוץ" אומר השטן הקטן עם הפוני והכובע טמבל מעל כתף ימין שלך (השטן שלך מאוד ציוני). הגוף שלך בתגובה מייד מפעיל את מערכת ייצור הגזים. למזלך אתה ערני מספיק כדי לעצור את זה בזמן אבל משום מה הגרון שלך לפתע שולט על שריר התאפקות הנאדים,  אתה יודע שכל מילה שתוציא מהפה שלך תגרום לשחרור גזים לחלל האטמוספרה המעלייתית ותקטע כל סיכוי שלך למפגש אינטימי עם זוג השדיים שמולך.

ללא מילים לא נותר לך אלא להושיט אליה אצבע בתקווה שהיא תבין ותמשוך ובכך תוכל לשחרר את ריתוק הגרון שלך ולהצחיק אותה עם הומור נאדים משובח.

כשלון. היא לא משכה באצבע וכשהגעתם לקומה שלה היא ברחה בריצה מהמעלית, כנראה שהיא לא הבינה שהיא אמורה למשוך לך, אתה משחרר את הנאד להנאת הנוסעים הבאים במעלית וממשיך לדרכך.

אתה עוד תתפוס את השטן הקטן מכתף ימין שתמיד מכניס לך רעיונות נוראיים לראש, באותה הזדמנות גם תפטר את הקב"ן ששחרר את המלאך המשתמט על בעיות ת"ש מכתף שמאל, והצמיד לך גם בכתף השניה שטן קטן אלכוהוליסט עם שלייקס שיש לו דמיון מפתיע לניסים גרמה.

האמת שכל הנסיונות האלה להגיע למעלית יחד עם כוסית מתוך תקווה שהמעלית תתקע הם די מגוחכים, אם המעלית תתקע אתה עדיין דביל מכוער, איך זה שאתה תקוע במעלית עם כוסית עוזר לך במשהו ? בעצם לפחות יש על מה להסתכל כשאתה תאונן משעמום.

אז כשאתה במעלית עם אנשים איפה בדיוק כדאי לעמוד ? ליד המראה אתה תראה את החצ'קון שלך מקרוב מידי, ליד הכפתורים כולם ישלחו אליך ידיים כל הזמן, ליד הדלת אתה תאלץ לזוז בכל פעם שמישהו יוצא, להדבק לתקרה זה משהו שרק כוכבי פעולה יודעים לעשות, לעמוד ליד ההוא המסריח זה לא נעים. בעצם זה אתה שמסריח.

לעומת זאת כשאתה לבד במעלית אתה גם לא ממש נח על זרי דפנה, מה אתה אמור לעשות עם עצמך בזמן הזה ? (זאת שאלה רטורית, אל תחשבו על זה אפילו, תתאפקו)

-          הפוסט התחיל להתארך יותר מידי אז אני אמשיך אותו עוד השבוע (די מדהים כמה זבל אפשר לכתוב על מעליות- יש עוד המון)

-          שמתם לב לשיר של ליטא בארווזיון ? שטיפת מח במיטבה, שיר אדיר, מאז שאנחנו שלחנו את הבטלנים עם 'הופה הולה' לארווזיון לא היה כזה מופע מצחיק בתחרות המשמימה הזו.