1/2008

קצח"ש – יום בחיים

 

הפלאפון המעורר צלצל ב 10 בבוקר, נורא כעסתי עליו ודפקתי לו קטע פולני, בתגובה הוא חיכה 10 דקות וצלצל שוב, בחיי שיש לו משהו נגדי. יצאתי מהמיטה זרקתי על עצמי כמה בגדים, נורא התפלאתי שהם לא נדבקים לי לגוף ונאלצתי ללבוש אותם. הגעתי לעבודה והקלדתי את הססמא שלי "אניחוזרלישון" ,המחשב סיים לעלות ועשר דקות אחרי זה כשחברה שלי התקשרה אלי עניתי לה "כבר קמתי" , היא אמרה "טוב" וניתקה. נכנסתי למייל שלי כדי לקרוא את המשפט שאני צריך להגיד לה כדי שתפסיק להתקשר להעיר אותי והחזרתי לה טלפון. "אני אקנה לך המון מתנות ואתן לך מזומן" היה המשפט היומי. את הטכנולוגיה הזו פיתחו בשבילי בנאס"א אחרי שהצלחתי לא להתעורר לבדיקה במעבדת שינה, הם גם היו צריכים לפתח לי חברה אז זה התעכב כמה שנים. אמנם אני לא ממש טכנופוב אבל אני לא ממש סומך על הטכנולוגיה הזו, עמוק בפנים יש לי הרגשה שהחברה עושה לי שטיפת מח כדי להשיג ממני משהו, אני לא בטוח מה, אולי זה טבעת וחופה.

היום נמשך ולמעשה רק קצת לפני ארוחת צהריים סיימתי להתעורר.

אל תבינו אותי לא נכון, זה לא שיש לי בעיה עם הבוקר, אני אפילו מאוד אוהב את הבוקר, אני פשוט מעדיף שהוא יתחיל אחרי הצהריים אחרת זה פשוט חרא של דבר.

בתור מתכנת וראש צוות אני אחראי על כל הקוד שנכתב בפרוייקט שלי אז אני לרב פותח את היום בלעבור על קוד חדש שהצוות שלי כתב, חבל רק שאני לא מבין בזה שום דבר אז במקום לתת להם הערות פרודקטיביות אני מוסיף חרוזים למה שהם כתבו.באופן לא מפתיע החרוזים גורמים לתוכנה שלנו לא לעבוד אז אני מאשים את ווינדווס וביל גייטס, ככה חושבים שאתה חכם בהייטק. בכלל תמיד טענתי שמחשבים שלא מבינים חרוזים אפילו יותר גרועים ממחשבים שלא מבינים בדיחות.

האמת שזה היה יום די מיוחד, פתחתי את המסנג'ר אחרי המון זמן שלא פתחתי אותו בעבודה. למעשה מאז שאיבדתי את האייקון שפותח את המסנג'ר זכיתי בשני קידומים מקוללים,זה גורם לי לחשוב שלביל גייטס בטח אין מקלדת.

במהלך היום חברי הצוות שלי שאלו אותי כל מיני שאלות ובתגובה דקלמתי חרוזים לשאלות שלהם. מסתבר ש'יובל המבולבל' זה הדבר הכי טוב שקרה לקריירה שלי, במקום לחשוב שאני דביל חושבים שאני מחקה אותו.



יום ראשון הוא יום איטי מהרגיל והישיבה הראשונה התחילה יחסית מאוחר. אחרי בערך שעה של ויכוחים הוחלט שצריך לעשות עוד כמה ישיבות במהלך השבוע, כמובן שבישיבות הבאות שיהיו במהלך השבוע נגיע לאותה המסקנה (למעט הישיבה שתהיה ביום חמישי ובה נקלל שכל השבוע היינו בישיבות ולא הספקנו להתקדם בעבודה).

כשחזרתי הביתה הכוונה היתה לאכול סלט ושניצל, אבל מסתבר שגמבות שנשארות במקרר הרבה זמן הופכות למילקשייק גמבה. נסתרות דרכי השם.

אם אנחנו כבר בנושא הזה אולי כדאי גם שתדעו שמלפפונים שנשארים במקרר הרבה זמן מצטמקים, תמיד חשבתי שמתישהו הם פשוט ייעלמו ולכן לא צריך לזרוק אותם אבל אחרי בדיקה מעמיקה גיליתי שאחרי תקופת הצטמקות הם התהליך משתנה והם מתחילים להשחיר, זה קצת דומה למה שקורה למצילים מזדקנים בים.

עוד יום עמד להסתיים ולפני השינה עצרתי רגע לחשוב על הילדים הרעבים באפריקה, בטח אין להם טלווזיה, מסכנים.

 

היא אשמה

ולכל השואלים והמתעניינים, אני חי וקיים, ועדיין יש לי כוונות לענות על כל התגובות הישנות שלא עניתי עליהן, אני רק מחכה שכולם כבר ישכחו שהם הגיבו.
 

נכתב על ידי חרוטון-, 14/1/2008 13:26, בקטגוריה
37 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     לינק לקטע

הכינוי הדפוק שלי: חרוטון-
הישג כרונולגי: 44
מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)



 << ינואר 2008 >> 
א ב ג ד ה ו ש
    1 2 3 4 5
6 7 8 9 10 11 12
13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26
27 28 29 30 31    

ארכיון:
חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
חלון מסריח:

הוסף מסר
הבלוג חבר בטבעות:
« בלוגים מצחיקים » ±




גולשים עכשיו באתר
© הזכויות לשטויות בעמוד זה שייכות לחרוטון- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מישהו אחר במקרה ואתם זוממים לתבוע ועליו בלבד!!!
הזכויות לעיצוב שייכים לקישקוש שהלכה לאכול במבה
         119,673
1 2 3