ארכיון:

5/2011   3/2011   1/2011   12/2010   11/2010   10/2010   9/2010   8/2010   7/2010   6/2010   5/2010   4/2010   3/2010   2/2010   1/2010   12/2009   11/2009   10/2009   9/2009   8/2009   7/2009   6/2009   5/2009   4/2009   3/2009   2/2009   1/2009   12/2008   11/2008   10/2008   9/2008   8/2008   7/2008   6/2008   5/2008   4/2008   3/2008   2/2008   1/2008   12/2007   11/2007   10/2007   9/2007   8/2007   7/2007   6/2007   5/2007   4/2007   3/2007   2/2007   1/2007   12/2006   11/2006   10/2006   9/2006   8/2006   7/2006   6/2006   5/2006   4/2006   3/2006  

קוקה קולה וילג' - מחזור ראשון: תמונות וסיכום.

איך מסכמים חוויה בת 3 ימים שלא תישכח? שאלה טובה, מבטיח לנסות! יום רביעי. 16 ביולי. השעה 7 בבוקר. מתארגן ויוצא לחוויה של החיים: קוקה קולה וילג', אחרי הגעה ברכבת לתל אביב השלום, נפגש עם ששת החבר'ה שאיתם אני אבלה בקוקה קולה וילג', משם נסענו היישר לחוף אכזיב, אחרי נהריה. בסביבות 12 אחרי אימות ובידוק ביטחוני נכנסו לכפר עצמו, ממש כפר נופש! בכניסה קיבלנו כרטיס שכלל 7 פחיות קולה שמגיעות לכל אחד, וכמובן 6 ארוחות סך הכול: ארוחת צהריים וערב ביום הראשון שהגענו - יום רביעי, ארוחת בוקר, צהריים וערב ביום השני בכפר- יום חמישי, וביום האחרון, ארוחה אחת בבוקר. קיבלנו את הקאזה, אנחנו הבנים היינו בקאזה מספר 9, הבנות בקאזה מספר 8. נכנסו לקאזה, התארגנו, ונכנסו לחדר אוכל - האוכל היה ממש טעים (!). כמובן שבחדר אוכל הייתה שתייה חינם: קוקה קולה (רגילה, דיאט וזירו) וכל שאר המשקאות (ספרייט, פאנטה וכד'), אחרי ארוחת הצהריים המשביעה במיוחד, התמרחנו כולנו, לבשנו בגדי ים, מצויידים במצלמות נכנסו היישר לחוף אכזיב - אחד החופים המדהימים שקיימים בארץ, המים היו כל כך טובים, ופשוט בילינו שעות על גבי שעות בחוף ים בלי להרגיש שעוד מעט היום כבר כמעט נגמר. בין לבין חילקו מאות ארטיקים של גלידות "נסטלה" - בהחלט היה טעים ומרענן! לקראת הערב נכנסתי למקלחת ומשם לארוחת ערב המפתיעה במיוחד (המבורגרים, קבבים, חזה עוף ומה לא?!) ומשם הופעת סטנד - אפ קורעת במיוחד! היה ממש נחמד לראות כמעט 1,000 בני נוער מתכנסים יחד בחוץ, בלילה, לראות את ההופעה. אחרי ההופעה הלילה רק התחיל, מוזיקה, ריקודים אל תוך הלילה, שחייה לילית בבריכה, משחקי פלייסטיישן 3,  ועוד המון הפתעות! בסביבות 3 בלילה פרשתי לישון, ובשעה 8 בבוקר למחרת כבר הייתי ער. כווווווולם עוד ישנים, ואיכשהו אני כבר התעוררתי... קמתי לצחצח שיניים, לשטוף פנים, ובסביבות 10 כל החברים התעוררו, ועכשיו באמת התחיל היום השני לבילוי, יום חמישי. 17 ביולי. אז התעוררנו, התארגנו וקמנו לארוחת הבוקר - עשרות סוגים של דגני בוקר! חביתות, פנקיקיים, גבינות... לחמניות וכל מה שחלמתם לאכול בבוקר - בארוחה אחת. אחרי ארוחת הבוקר, נכנסנו כמובן עוד הפעם לבריכה ולים, עשיתי אומגה כמה פעמים, הייתי בעמדת המחשבים, אכלנו ארוחת צהריים, ובערב הייתה הופעה של להקת הבית, וכל מיני משחקים עם צוות הבידור. והנה נגמר לו היום השני בכפר קוקה קולה וילג'. בלילה ישנתי שעתיים בקושי. ביום האחרון, יום שישי. 18 ביולי. התעוררתי בסביבות 7 בבוקר, ארוחת בוקר אחרונה בהחלט, ארזנו את החפצים והתיקים, ונסיעה חזרה הביתה. ללא ספק, קוקה קולה וילג' זה אחד החוויות הכי טובות שהיו לי.

אם עדיין לא הבנתם מה הולך בקוקה קולה וילג', קבלו:

מתחמים שונים: משחקי שולחן, משחקי וידאו, קולנוע, מחשבים ועמדות אינטרנט.
 בריכה: מסיבות , מוזיקה, מאות מיטות שיזוף, תחרויות מים וצוות בידור .
 בחוף: טורנירים של כדורעף חופים, טניס שולחן, כדורגל חופים.
 באמפי: מופעים, סטנד אפ ומסיבות ריקודים אל תוך הלילה.
בים: אופניים על המים, אומגה על המים ושייט קאטמארן.
 בשטח: מגרשי כדורגל, כדורסל, כדורעף.

 

---

קבלו קליפ מקוקה קולה וילג', בקליפ תמצאו אותי עושה אומגה, נהנים בבריכה, רוקדים אל תוך הלילה והופעה של סטנדאפיסט...

---

כל התמונות מופיעות כבר בפייסבוק! אם בא לכם לצפות בהם ליחצו פה וגם פה.  קבלו טעימה קטנה של התמונות ...   

 

 

 

 

 

שמור   בטל

הפוסט נכתב בתאריך: 19/7/2008 16:46
54 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     -1 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-30/7/2008 17:35

ארכיון:

5/2011   3/2011   1/2011   12/2010   11/2010   10/2010   9/2010   8/2010   7/2010   6/2010   5/2010   4/2010   3/2010   2/2010   1/2010   12/2009   11/2009   10/2009   9/2009   8/2009   7/2009   6/2009   5/2009   4/2009   3/2009   2/2009   1/2009   12/2008   11/2008   10/2008   9/2008   8/2008   7/2008   6/2008   5/2008   4/2008   3/2008   2/2008   1/2008   12/2007   11/2007   10/2007   9/2007   8/2007   7/2007   6/2007   5/2007   4/2007   3/2007   2/2007   1/2007   12/2006   11/2006   10/2006   9/2006   8/2006   7/2006   6/2006   5/2006   4/2006   3/2006  

סיימתי תיכון - לכל החיים! :-(.

 

עצוב לי. . מאוד. מה לומר? איך להסביר? מה לכתוב כדי שתבינו באמת את ההרגשה? הרגשה של זהו, זה נגמר, זה הסתיים. והפעם רשמית. רשמית ולתמיד. אין מורים. אין תלמידים. אין מנהלים. אין כיתה. אין יב"3. אין מבחנים. אין מתכונות. אין בגרויות. אין איחורים. אין חיסורים. אין לאן להגיע כל יום ב- 8:15 בבוקר. פשוט א-י-ן ! קשה לתאר את ההרגשה המוזרה הזו. שזהו, עכשיו זה נגמר באמת, עכשיו יוצאים לחיים האמיתיים, לא עוד מסגרת מגוננת, לא עוד מקום קבוע שהולכים אליו בבוקר. מוזר לי. עצוב לי. מועקה. התחושה שזה עבר כזה מהר, כיתה י"ב הסתיימה כל כך מהר, לא הספקתי ל"נשום", והנה נגמרה השנה! הבגרויות של כיתה י"ב עברו כל כך מהר, פשוט טסו.. לא מאמין שהכל כבר אחרי! לא מאמין שהשנה, בכיתה י"ב, בקיץ 2008 עשיתי 12 בגרויות (!). הזמן רץ. ומוזר לי! ביום שני ה- 14/7/08 זה באמת נגמר רשמית שניגשתי לבגרות מועד ב' במתמטיקה שאלון 03, הבגרות האחרונה בהחלט ולתמיד! כבר עצוב לי לזכור את זה כעבר, כתקופה, כמשהו שחלף ועבר, משהו שהוא כבר "אחרי", משהו שהפך להיות "עבר" - וכבר לא "הווה", אותו הווה שאני כל כך רגיל אליו... והאמת? כל כך אוהב אותו! נורא אהבתי את הבית ספר, היינו אחלה שכבה בכלל, אחלה חברים לכיתה, אז נכון שאני שומר על קשר עם חברים קרובים, אז נכון שיש לי את האייסי-מסן של יותר מחצי שכבה, אבל זה כל כך עצוב לי... מתי ניפגש ככה, שוב, כולנו? השיא היה ביום רביעי ה- 9/7/08 שהיה לנו נשף - במועדון המטרוק בעיר שלנו, כמעט כל התלמידים הגיעו (בלי מורים, כמובן..זה נשף!) לחגוג את סיום השנה, וזה היה ה-אירוע של החיים! כל כך נהנתי. כל כך שמחתי. שמחה מהולה בעצב - כי בכל זאת זה נגמר. על ההזמנה שקניתי לנשף היה כתוב "12 שנה דפקו אותנו ורק עכשיו גמרנו" - עזבו את המשמעות הגסה שבמשפט, תתייחסו אליו ברצינות, 12 שנה של מסגרת קבועה, ופתאום הופ, הסתיים, נגמר, לתמיד! האמת שאין לי יותר מה לומר... פשוט נפרדנו כך..

"...נפרדנו כך
היתה דממה
לא היה כבר מה לומר
הרחוב רגש
הרחוב המה
כמו לא היה דבר

כל זאת היה אתמול
ונדמה שחלפה לה שנה
מרגעי חלום גדול
נשארה רק מנגינה..."

---

בנשף סיום שהיה לנו, צילמתי מעל 600 תמונות, אין טעם להעלות לפה הכול, אני מעלה 2 קליפים שאני הכנתי, בקליפ תוכלו למצוא תמונות שלי (עם חולצה אפורה, עניבה אפורה ומשקפיים)... כל התמונות והקליפים נמצאים כבר בפייסבוק!

אם בכל זאת נשארתם עם טעם של עוד, ובא לכם לצפות בכל התמונות ליחצו פה, וגם פה, וגם פה, וגם פה וגם פה. (בכל לינק יש 60 תמונות ב-3 עמודים)... תהנו.

שמור   בטל

הפוסט נכתב בתאריך: 14/7/2008 22:48
52 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     -1 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-7/8/2008 18:10

ארכיון:

5/2011   3/2011   1/2011   12/2010   11/2010   10/2010   9/2010   8/2010   7/2010   6/2010   5/2010   4/2010   3/2010   2/2010   1/2010   12/2009   11/2009   10/2009   9/2009   8/2009   7/2009   6/2009   5/2009   4/2009   3/2009   2/2009   1/2009   12/2008   11/2008   10/2008   9/2008   8/2008   7/2008   6/2008   5/2008   4/2008   3/2008   2/2008   1/2008   12/2007   11/2007   10/2007   9/2007   8/2007   7/2007   6/2007   5/2007   4/2007   3/2007   2/2007   1/2007   12/2006   11/2006   10/2006   9/2006   8/2006   7/2006   6/2006   5/2006   4/2006   3/2006  

בגרויות באנגלית - מועד ב' !

 

שלום לכולם! ביום רביעי ה- 9/7/08 היו לי 2 בגרויות באנגלית מועד ב'. אחרי שכבר ניגשתי לבגרויות באנגלית לפני כחודש, ניסתי את מזלי עוד הפעם ולכן ניגשתי למועד ב', כי במילא בוחרים לי את הציון הגבוה מבין כל ההיבחנויות שלי, אז אמרתי שכדאי לנסות לגשת שוב. הבגרות הראשונה הייתה במודול D בשעה 9:00 עד השעה 10:15. הבגרות התחילה והאמת שהיא עברה בסדר גמור...היה ממש מצחיק, בוחנים מפגרים, וגם היינו אולי 6 תלמידים בכיתה, כי לא הרבה הגיעו לנסות לשפר את הציון של הבגרות הקודמת! החלק הראשון, של האנסין 70 נקודות, הלך בסדר גמור, צדקתי בכל השאלות חוץ משאלה 8 שטעיתי שם בסעיף אחד ולכן ירד לי 7 נקודות. החלק השני היה קטע כתיבה, חיבור... היה צריך לכתוב על "אם הייתי יכול לבחור להיות בגיל צעיר יותר, איזה גיל הייתי בוחר"....  החיבור דווקא היה סבבה, ואני מקווה לקבל בו כמה שיותר נקודות.. המקסימום זה 30, אבל הנושא היה ממש ממש מפגר! אז התחלתי לחרטט שהייתי רוצה לחזור לגיל 6, להיות בכיתה א', ללמוד לכתוב ולקרוא... (ממש חירטטתי את החיבור). אחרי שבדקתי הצעות פיתרון לבגרות אני חושב שהמינימום שאני צריך לקבל בבגרות הזו זה ציון 86. אז זה בהחלט שיפור גדול לעמת הבחינה שעשיתי במועד א'. המגן שלי במודול D הוא 93. עכשיו לא נותר, אלא לחכות לאמצע ספטמבר 2008, כדי לדעת את הציון שלי בבגרות הזו, ובכלל בכל בגרויות השנה. אם בא לכם לצפות בבחינה מודול D שעשיתי, ליחצו פה.

בשעה 10:15 הסתיימה הבגרות של מודול D, ואחרי חצי שעה של הפסקה התחילה הבגרות השנייה במודול E בשעה 10:45. הבגרות הזו זה במודול E, המודל הכי קשה שלנו, האמת שלא ממש הבנתי בכלל על מה האנסין מדבר, והבגרות הזו לדעתי אפילו הייתה יותר קשה מאשר זו שבמועד א', אבל לפחות ניסתי לשפר, ולדעתי הצלחתי לשפר בכמה נקודות בלבד... אחרי שבדקתי הצעות פיתרון לבגרות אני חושב שהמינימום שאני צריך לקבל בבגרות הזו זה ציון 66. אז נכון זה לא ציון בשמיים... אבל המגן שלי במודול E הוא  84.  עכשיו לא נותר, אלא לחכות לאמצע ספטמבר 2008, כדי לדעת את הציון שלי בבגרות הזו, ובכלל בכל בגרויות השנה. אם בא לכם לצפות בבחינה מודול E שעשיתי, ליחצו פה. ועכשיו, נשארה בגרות אחת, יחידה ואחרונה, באמת! בגרות במתמטיקה - מועד ב', ב- 14/7/08....

שמור   בטל

הפוסט נכתב בתאריך: 9/7/2008 14:18
14 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-12/7/2008 22:57

ארכיון:

5/2011   3/2011   1/2011   12/2010   11/2010   10/2010   9/2010   8/2010   7/2010   6/2010   5/2010   4/2010   3/2010   2/2010   1/2010   12/2009   11/2009   10/2009   9/2009   8/2009   7/2009   6/2009   5/2009   4/2009   3/2009   2/2009   1/2009   12/2008   11/2008   10/2008   9/2008   8/2008   7/2008   6/2008   5/2008   4/2008   3/2008   2/2008   1/2008   12/2007   11/2007   10/2007   9/2007   8/2007   7/2007   6/2007   5/2007   4/2007   3/2007   2/2007   1/2007   12/2006   11/2006   10/2006   9/2006   8/2006   7/2006   6/2006   5/2006   4/2006   3/2006  

סיכום הבגרות באזרחות !!

שלום לכולם! ביום שני, ה- 07/07/08 בשעה 14:30 הייתה לי בגרות באזרחות. בעיקרון זו הבגרות האחרונה שלי !! (יש גם מועדי ב' באנגלית ומתמטיקה שאני ניגש גם)... האמת שהייתי קצת בלחץ מהבגרות הזו, כי לא למדתי אלייה הרבה, אבל ידעתי שאזרחות זה מקצוע שקל לי, חוץ מזה המגן שלי הוא 100, ככה שלא ממש דאגתי. ב- 14:30 בצהריים קיבלתי את הבגרות, וכמו תמיד בהתחלה שוק... כמה דקות של עיון בבגרות, התאפסות, והתחלתי לענות על השאלות. בפרק הראשון היו 2 שאלות, השאלה הראשונה הייתה שאלה חופרת ומעצבנת ולכן לא בחרתי בה, לעמתה השאלה השנייה הייתה שאלה מ-מ-ש קלה, ובחרתי בה! בפרק השני בחרתי בשאלות 4,5 ו-7 שאלות שצריך לענות בקצרה, ובשאלה 8 - שגם הייתה שאלה קלה! בפרק השלישי היו 2 קטעי אנסין, התלבטתי במה לבחור, בחרתי בקטע 1: שאלה 10 ושאלה 12. הקטע היה גם קליל ובסדר גמור. הפרק הרביעי היה קצת מבלבל, שאלה 16 ו-17 לא הייתי כל כך בטוח, לכן בחרתי בשאלה 18 שהייתה בסדר גמור, ושאלה 19 שהייתה שאלת מ-ת-נ-ה ! לדעתי בבגרות אני הולך לקבל מעל 90. והמגן שלי הוא 100. לא נותר אלא לחכות עד לפרסום הציונים. למען האמת, התקופה הזו של הבגרויות עברה דיי מהר, וב"ה עברה בשלום, סיימתי את כל בגרויות החובה והמוגבר בהצלחה! אם בא לכם לצפות בבחינת הבגרות שעשיתי באזרחות, ליחצו פה.

** דרך אגב, ב- 4/7/08, יום שישי, בשעה 9:00 בבוקר ההייתה לי בגרות בחיבור, למען האמת הנושאים היו ממש על הפנים, בכלל לא מעניינים, איכשהו הסתדרתי ובחרתי בנושא על ניצול יתר של משאבי טבע....נקווה לציון טוב, המגן שלי בבגרות בחיבור הוא 95. ועכשיו,  אז ב - 9/7/08 אני עושה מועד ב' בבגרות באנגלית, וב- 14/7/08 אני עושה מועד ב' בבגרות במתמטיקה. זהו, זה נגמר!

שמור   בטל

הפוסט נכתב בתאריך: 7/7/2008 19:44
42 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-9/7/2008 13:09

ארכיון:

5/2011   3/2011   1/2011   12/2010   11/2010   10/2010   9/2010   8/2010   7/2010   6/2010   5/2010   4/2010   3/2010   2/2010   1/2010   12/2009   11/2009   10/2009   9/2009   8/2009   7/2009   6/2009   5/2009   4/2009   3/2009   2/2009   1/2009   12/2008   11/2008   10/2008   9/2008   8/2008   7/2008   6/2008   5/2008   4/2008   3/2008   2/2008   1/2008   12/2007   11/2007   10/2007   9/2007   8/2007   7/2007   6/2007   5/2007   4/2007   3/2007   2/2007   1/2007   12/2006   11/2006   10/2006   9/2006   8/2006   7/2006   6/2006   5/2006   4/2006   3/2006  

מסיבת סיום יב" - סיכום, תמונות וקליפים - מחזור ס"ה, עכשיו זה באמת נגמר...

שלום לכולם! ביום רביעי ה- 2/7/08 הייתה לנו מסיבת סיום כיתה י"ב, עכשיו זה באמת נגמר. מחזור ס"ה. בשעה 18:30 בערב התחילו כל תלמידי הכיתה עם ההורים להגיע לכיתה שלנו שהייתה מקושטת ויפה באופן מיוחד, כשכולם הגיעו התחילו הברכות - המחנכת, התלמידים... ואז עברנו ל"חלוקת הפרסים", בגלל שהמוטו של הכיתה שלנו הייתה - כיתת שורדים [מושפעים מהישרדות כן..], כל אחד זכה בקטגורייה כלשהי, אני זכיתי בקטגוריית החרשן של הכיתה, חח... נחמד, ובאמת קיבלתי אפילו תעודת הצטיינות על הישגים גבוהים בלימודים  מלבד תעודת ההצטיינות, קיבלתי גם ספר מחזור ותעודה של השנה... בשעה 19:30 הסתיימה המסיבה הכיתית, הצטלמנו קצת ועברנו למגרש הספורט בבית הספר, שם התקיימה המסיבה השכבתית. אבל לפני שאספר לכם על המסיבה השכבתית קבלו מעט תמונות מהמסיבה הכיתית... וגם את התעודה שקיבלתי  האמת שהתעודה לא ממש חשובה, כי כבר יש מגנים, וזה מה שחשוב... אבל בכל זאת...

השנה הייתה שנה עמוסה וקשה.. אבל הצלחתי להתמודד איתה בהצלחה!

הנה רשימת המגנים שקיבלתי בבגרויות של השנה:

פסיכולוגיה: 100.
סוציולוגיה: 100.
ספרות מוגבר: 100.
ספרות חובה: 100.
מודול D אנגלית: 93.
מודול E אנגלית: 84.
מתמטיקה 03: 92.
חיבור: 95.
אזרחות: 100.

---

---

קצת לפני 21:00 התחילה המסיבה השכבתית, כמובן בהתחלה ברכות ונאומים של ראש העיר, מחזיק תיק החינוך, מנהלת, יועצת, רכזת וכו' וכו... היה חופר, באמת! אחר-כך חילקו תעודות הצטיינות, היו הרבה שירים של מגמת מוזיקה, ולקראת סוף המופע הייתה הצגה ממש ממש ממש מושקעת! ובאמת יפה, רוב ההצגה הייתה סאטירה על בתיה, רכזת השכבה שלנו . בסיום, היו זיקוקים, ועלינו כולנו, שכבה שלמה, 9 כיתות י"ב, מחזור ס"ה - סוף הדרך, לחגוג את הרגעים האחרונים שלנו... כ"תלמידים". הנה מעט תמונות מהמסיבה השכבתית:

 

 

 

** מאות תמונות נמצאות כבר בפייסבוק,

 חפשו והוסיפו אותי לחברים: Matan Hayoon.

---

קליפ ממסיבת הסיום השכבתית:

 

קליפ ממסיבת הסיום הכיתית:

שמור   בטל

הפוסט נכתב בתאריך: 3/7/2008 15:58
42 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: מָתַן (: ב-7/7/2008 22:33

ארכיון:

5/2011   3/2011   1/2011   12/2010   11/2010   10/2010   9/2010   8/2010   7/2010   6/2010   5/2010   4/2010   3/2010   2/2010   1/2010   12/2009   11/2009   10/2009   9/2009   8/2009   7/2009   6/2009   5/2009   4/2009   3/2009   2/2009   1/2009   12/2008   11/2008   10/2008   9/2008   8/2008   7/2008   6/2008   5/2008   4/2008   3/2008   2/2008   1/2008   12/2007   11/2007   10/2007   9/2007   8/2007   7/2007   6/2007   5/2007   4/2007   3/2007   2/2007   1/2007   12/2006   11/2006   10/2006   9/2006   8/2006   7/2006   6/2006   5/2006   4/2006   3/2006  

"קיר לבן" / סיפור קצר.

"קיר לבן"

 

הם הביטו עליה דרך חלון ראווה גדול. היא עדיין הייתה הילדה הכי יפה בעיניהם. הם בכו. בכי קטן וצר, האיש הזיל מעט דמעות והאישה בכתה בקול והסתירה את עיניה בחזהו של הגבר. אפסו כבר הכוחות שלהם. הם לא ידעו מה רע לה כל כך, אולי לא הבינו. היא ישבה שם, בוהה בקיר הלבן, תוהה עד כמה היא יכולה עוד לרדת, עד כמה היא יכולה להיות אבודה עמוק בתוך נפשה האומללה. היא רק רצתה סימן. סימן שאיננה לבדה בעולם, סימן שמישהו אוהב אותה, שלמישהו אכפת. אבל האנשים כל כך אכזבו אותה, רמסו את כבודה, עזבו אותה כשכל כך הייתה צריכה אותם. היא ניסתה להיות חזקה בשביל כולם, אבל בסופו של הדבר היא רק נהרסה, גופה השבריר כבר לא יכול לעמוד במעמסה, היא ניסתה להגיד "די" בכל כוחה, אך האנשים נהרו אליה כמו זרם של מים שאיננה יכלה לעצור. היא הפנתה את מבטה לעבר הזוג שהביט עליה מהצד השני של החלון הראווה, היא כל כך שנאה שמביטים עליה, חוקרים אותה, כאילו הייתה קוף בגן חיות. כן, היא הייתה קוף. קוף שנמצא במן כלא. היא שמעה כבר את הרופאים אומרים שאין מה לעשות, שזה תוצאה של שנים על גבי שנים שבו הייתה ככה והמעמסה רק תשבור אותה. הם הציעו להם להמשיך להשאיר אותה באשפוז עד שתראה סימן חיים. "ושתפסיק להביט על הקיר הלבן" הם אמרו והדגישו את המילים שמשום מה הכאיבו לה כל כך. היא לא תפסיק להביט על הקיר הלבן, היא החליטה בעוז, הקיר הלבן סימל בשבילה משהו. משהו שלא ידעה אם להבחין בין תשומת הלב שלה או באמת אותם האידיאולוגיות של הפילוסופיה שלה. או אולי הוא סימל בשבילה את החופש. את השחרור.  השחרור מעצמה. היא התעלמה ממבטיהם העצובים של הוריה שהביטו איך שהיא, ביתם היחידה, הולכת ונעלמת. נעלמת כפי שבאה, בסערה. מגיע להם, היא סיננה במן שנאה מסוימת, הם הזניחו אותה, חשבו שתהיה מושלמת, מושלמת כפי שהם רצו שתהיה. הזניחו וציפו ממנה לכל כך הרבה. אולי היא לא הבינה, אולי היא חשבה שהדאגה שלהם, האכפתיות, האהבה, זה לא הדבר האמיתי. היא לא רצתה לשנוא אותם, אבל כל יחס שלהם אליה גרם לתחושה הזאת להתגבר. "בוקר טוב, נסיכה" נכנס הרופא הצעיר ההוא, מתמחה ככל הנראה, באותו בוקר היא המשיכה להביט על הקיר הלבן, עדיין מנסה לחשוב על החיים. היא העיפה מבט לעברו, מנסה להיות אדישה, אפילו שהיא לא מכירה אותו, היא כבר הרגישה את השנאה העזה כלפיו. כלפי כל האנשים שלא באמת מתכוונים לאהבה שהם מרעיפים. היא סקרה אותו במין זעם, הוא היה גבוה, שחרחר ולבוש מדים לבנים. עיניו הכחולות בהקו ונצצו והם הקנו לו מראה של מלאך. הוא החזיק מגש עם ארוחת הבוקר. שילך, היא הרהרה וצחקה למראה המגש עם האוכל המגעיל שבחיים לא תאכל. "מה, את לא חושבת שהגיע הזמן להתעורר?" הוא אמר, מבוהל מעט אך עם חיוך שטני. הוא הניח את המגש לידה, ופתח את הווילון שהיה סגור כל עת. "היום זה יום יפה, היום הראשון של הקיץ" היא שתקה, כמו תמיד. היא רצתה להגיד לו עד כמה זה לא ככה, וכמה שתהיה שמש חזקה ואוויר נעים בחוץ, בתוכה תתחולל סערה. "מה, בלעת את הלשון, קדימה, אני יודע שאת מסוגלת לדבר" הוא היה ענייני. "אני יודע שאת לא אילמת" היא פזלה לעבר הקיר הלבן. הבחור הביט עליה לרגע ואז קם ונשכב על המיטה לידה, מביט על הקיר גם הוא, היא הביטה על מעשהו המוזר, למה הוא מחקה אותה? "מה כל כך מעניין בקיר לבן?" הוא שאל, לא סתם שאל, אלא ממש התעניין. "לא יודעת.." היא פתחה את פיה. הוא לא התרגש מזה שהיא דיברה. "אז למה את מביטה עליו?" "לא יודעת" היא הבינה שהיא מתרגשת מלומר לו. הוא הביט עליה, מחכה לתשובה אמיתית, והיא ניסתה לחבר את מה שהרהרה עד כה בנוגע לקיר הלבן. "אתה יודע, רוב האנשים רואים קיר לבן, ואומרים `אה, קיר לבן` ומתעלמים, יש כאלה שפשוט צובעים את הקיר הלבן בצבעים אחרים, אבל זה כבר לא קיר לבן" היא הסבירה לו, ומשום מה היא הופתעה לגלות שסיפרה למישהו זר לגמרי את הסוד שלה. "אני מבין" הוא קם, התיישב על המיטה, והביט עליה. "אז בעצם את מדברת על עצמך." "מה?" "את הקיר הלבן. כולם מתעלמים ממך, ורוצים לצבוע אותך בצבע אחר, שתהיי שונה." הוא הסביר את עצמו. "אבל את עקשנית כי את לא רוצה להשתנות".... היא הביטה עליו באור שונה. היא קמה על רגליה, כבר לא מתייחסת לאותו קיר לבן. רק אליו, למרפא שלה. "אבל את לא מבינה, את לא מבינה שהדרך לעשות את זה, זה לא להיות אותו קיר לבן, אלא לנסות להילחם בדרך אחרת" הוא הסביר. אחרי כמה שבועות של ביקורים מצידו הוא כבר לא בא, והיא נרפאה, הרופאים אמרו שזה נס. ההורים שוב זרחו והבטיחו הבטחות. אך היא המשיכה לחפש את המרפא שלה, את זה שגרם לה לרצות לחזור לחיות. הרופאים אמרו שהם לא שמעו עליו בחיים, ההורים לא הבינו, והיא רק חיפשה אותו. מדי פעם, כשישבה על המיטה שלה, מביטה על התקרה הלבנה, על הקירות הלבנים, היא חשה כאילו מישהו יושב לידה, ומביט איתה על הקיר הלבן, תוהה איך אפשר להילחם...

* כתיבה נוצרת

שמור   בטל

הפוסט נכתב בתאריך: 1/7/2008 20:53
37 אופטימיים   תהיה אופטימי     אופטימיים כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע     המלץ על הקטע
אופטימי אחרון: נוריקו ב-24/5/2009 21:36