|
אז ככה באמת נראים החיים האמיתיים שאחרי התואר. דירה שכורה רק לעצמי, אוטו מהעבודה ומשכורת מכובדת. העיר הגדולה קוראת לי, עכשיו נראה לאן ממשיכים מכאן. אוגי, 42, תל אביב.
טבעות:
NineLives Suki da yo מקליין צבובה אראמיס בימבה יובל פ(י)לו סימבה האחת
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]()
חיפוש טקסט בקטעים: |
5/2010
קשה לשים את האצבע למה אני לא מתרגש לקראת פסטיבל הסטודנט שאמור להתרחש כאן השבוע (אצלנו זה פסטיבל, לא יום הסטודנט). נכון שזו כבר שנה חמישית שלי כאן, אבל הייתי מצפה לאיזה משהו רגע לפני האירוע הגדול ביותר שהאגודה מארגנת השנה, זה שנחשב גולת הכותרת שלה. אולי הבעיה היא באמנים שהביאו השנה, עם תחושה שהרשימה נעה בין מחזור לדברים לא מרתקים במיוחד. ביום הראשון יש את מרסדס בנד, עברי לידר וברי סחרוף, שכולם הופיעו בפסטיבל מתישהו (אני לא זוכר שנה שסחרוף לא הופיע בצורה כזו או אחרת בטכניון). כמשהו חדש, הוסיפו גם את משה פרץ כדובדבן מיוחד לאירוע (נשמר כ"הפתעה" עד אתמול), דבר שגרם ללא מעט אנשים להרים גבות ולתהות מאיפה זה הגיע. יצא ככה שהיום הראשון בכלל לא מלהיב והוא רק שידור חוזר של דברים שכבר היו, שרובם לא ממש הוציאו דברים חדשים שגם באמת תפסו. אם רציתי לברוח מהבמה המרכזית לבמה האלטרנטיבית, שם השתלט המטאל על הבמה לגמרי. בשנה הראשונה שלי אינפקטד מאשרום עלו לבמה באמצע היום הראשון וגרמו לי לברוח לבמה האלטרנטיבית כדי להיתקל בפעם הראשונה בדפנה והעוגיות שסגרו שם ערב של להקות צעירות. זה היה אלטרנטיבי במלוא מובן המילה והכיר לי את הלהקה המצוינת הזו. כל הלהקות שיהיו השנה הן בעיקר להקות מטאל, שזה סגנון שאני פחות מתחבר אליו. אני מכיר טוב את האנשים שאחראים שם על המתחם ואני יודע כמה הם השקיעו בשביל להביא את הלהקות האלו, אבל הייתי רוצה משהו אחר. אולי חלק מחוסר ההתרגשות היא גם העובדה שהפסטיבל השנה משותף יחד עם האגודה של האוניברסיטה. בפעם הראשונה הפסטיבל הזה מאבד חלק מהייחודיות שלו לטכניון ומערב בתוכו עוד גורמים. נכון שהשיקולים כאן היו כלכליים נטו (או כמו ששמעתי התבטאות של אישיות מסוימת ש"חיסלנו מתחרה") ואין כמעט התערבות של אנשי חיפה בכל ההפקה של האירוע, אבל זה יוצר תחושה אחרת באוויר. זה אולי נשמע קצת אליטיסטי, אבל כל זה משפיע על האופי של האירוע וקצת מעמעם את הזוהר שהיה לו בשנים הקודמות. ואולי בעצם כאן הבעיה, בגלל ההיכרות שלי עם מה שהולך מאחורי הקלעים. האגודה היום זה לא מה שהיה פעם, זה כבר לא הארגון המתוקתק והיעיל שהיה קודם. יש הרבה דברים שמתנהלים לא בצורה הנכונה, גורמים מסוימים שרואים רק את הפסטיבל לנגד עיניהם ושוכחים שהאגודה מתעסקת בעוד הרבה דברים אחרים כמו ענייני אקדמיה ועזרה לסטודנטים. עושה רושם שהכל מופנה להצלחת הפסטיבל, שהוא הדבר שהכי מקדם את האגודה ומכניס לה כסף ושכל השאר בעדיפות שנייה, אם בכלל. יש לא מעט אנשים טובים באגודה, שבאמת עושים ורוצים לתרום למען הסטודנטים (כי זו מטרת העל של האגודה ולא להכניס כסף), אבל משהו מסריח שם והסירחון בא מלמעלה וזה קצת עצוב לראות את זה מהצד. אני כבר לא אזנק פנימה בשביל להציל, אני עכשיו רק רוצה לסיים את התואר. ואולי בכל זאת צריך ללכת וליהנות. בסופו של דבר זה הפסטיבל האחרון שלי כאן. 2 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
![]()
|
|||||||||