הוסף לקבועים

ישראבלוג 



 

אז ככה באמת נראים החיים האמיתיים שאחרי התואר. דירה שכורה רק לעצמי, אוטו מהעבודה ומשכורת מכובדת.
העיר הגדולה קוראת לי, עכשיו נראה לאן ממשיכים מכאן.
אוגי, 42, תל אביב.

 

לעידכונים במייל:

הצטרף בטל מנוי          שלח

טבעות:
« טבעת בודדה. » ±
« צהוב/ה » ±


מיקרו אוגי


שכנים
Symphony
NineLives
Suki da yo
מקליין
צבובה
אראמיס
בימבה
יובל
פ(י)לו
סימבה
האחת

הקוראים האחרונים

אמילי1212
Pillow
Violetsun
רוג_
Kaia Girl
שמחת זקנתי
LIL_WHO
Suga Mama
קמיל ה
Yuval's Studio.


 
ארכיון:


חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


5/2007


 

24
5/2007

  תקווה [פרויקט אוהבים 2007]
תגיות: פרוייקט אוהבים, אופטימי, אהבה ויחסים


קודם כל, אני יודע שאיחרתי במועד של פרסום הפוסט בכמה ימים. הפוסט הזה הוא עוד אחד משרשרת פרויקט אוהבים של ארז זוננשיין, והרגשתי מחויבות לפרסם בגלל המעורבות שיש לי בפרויקט, גם אם היא מינורית (למרות שזה נחמד לראות משהו שאני עשיתי מתנוסס לו בכל מיני מקומות). הבעיה היא שצריך למצוא משהו טוב לכתוב עליו, ובזמן האחרון אני קצת מתקשה בכל העניין הזה. מהשביתה המציקה הזאת שנגמרה (עם תוצאות לא הכי טובות) ודרך שאר כל התסביכים הידועים שלי. אבל מכיוון שהחלטתי להוציא את עצמי מהבור של הג'יפה שנפלתי לתוכו, צריך לכתוב משהו טוב גם אם לא מזמן כתבתי משהו כזה.

למרות הכל, השנה אני רוצה לציין את התקווה שלי שיהיה לי בסופו של דבר הרבה יותר טוב. לא פעם אני מוצא את עצמי מיואש מהרבה סיבות, כועס בעיקר על עצמי ומאוכזב שהעניינים לא עובדים כמו שאני באמת רוצה. לפעמים אני מרגיש שאני חי בחלום מסוים, שאני רוצה דברים מסוימים והנחיתה בחזרה למציאות היא הרבה יותר כואבת, והיא נעשית כואבת כל פעם מחדש והכאב גם מתגבר כל פעם.

אבל אני לא מוכן לוותר לעצמי. יש לי עדיין את התקווה הזאת בפנים שבאמת יהיה לי טוב, שאני אצליח ושאני אוכל להרים את הראש ולהרגיש הרבה יותר טוב עם עצמי ועם מה שסובב אותי. אני לא מוותר כל כך בקלות על החלומות שלי ועל הרצונות שלי ולא מוכן לוותר על שום דבר רק בשביל קיצורי דרך שלא יועילו אחר כך בשום דבר.

כן, לא איבדתי את התקווה להשיג את האהבה שאני מחפש. זה אולי יראה אידיאליסטי וקיטשי, אבל אני עדיין מאמין באותם דברים ולא מוכן לוותר עליהם. אני מעדיף קודם להכיר את הצד השני לעומק, להסתכל לה עמוק בפנים ולתת גם לה לעשות את אותו הדבר, ללמוד לסמוך האחד על השני ולהבין אחד את השני. אני מחפש את האינטימיות, את הקרבה והמגע שנוצר מתוך הרצון להרגיש קרבה וחיבה, לתת לה להכיר את מי שאני באמת מבעד לכל המסכות והחומות.

אני לא יודע איך היא נראית, מדברת וחושבת. אני לא יודע איך קוראים לה, מאיפה היא באה ומה היא עושה. אני לא יודע מה היא אוהבת, למרות שהייתי מעדיף שיהיו לנו לא מעט תחומי עניין משותפים, אבל גם כאלו שלא, בשביל שנוכל ללמד האחד את השנייה דברים, להשלים אחד את השני. זה נכון לכל תחום ועניין, אפילו מוזיקה (אם כי הייתי מעדיף שיהיה לפחות סוג של מכנה משותף ולא הבדל עצום בסגנון). דווקא על דבר אחד לא הייתי מתפשר והוא קשור לספורט: אם במקרה היא אוהבת ספורט, רצוי שתאהב את הקבוצה הנכונה, אחרת זה יהיה כמעט בלתי אפשרי מבחינתי. גם עם השריטה הזאת צריך לחיות.

אני לא מוותר על הרצונות האלו. אני לא מוכן להגיד לעצמי שהאהבה פסחה מעליי. כל עוד קיימת התקווה הזאת, יש סיבה להמשיך ולא להפסיק.

 

"הו יפתי המופלאה והרחוקה
אני לוחש געגועי
האם גם את לי מחכה?"

[עדיין מחכה לך – גידי גוב]


12 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של בורגנית ב-27/5/2007 18:30
לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא     



 

אוגי 2011, כל הזכויות שמורות
29,378 כניסות
Site Meter