באת, קראת, הגב/י!

איך הפסדתי מסיבת הפתעה

ראו

9 לינקים + קומפלימנטים + משלוחה אקספרס בתגובות

ואני בכלל הלכתי לרחצה לילית עם הילדים והפסדתי את כל הפאן

אכן, אפקטיבי ביותר זה היה. קיפקי, את פותחת משרד יח"צ בבלוגיה וכל הרוצה את שרותיך נותן במתנה פרו לקוקלה ו/או משלם לך ב...

ב...

אבטיח. 

(תודות בפוסט למטה)

תודות

ראשונה קיפ"כ שהוכיחה שטליקנזיס אפשרי אפילו מהעבודה (וגם שאני ממש לא כשרונית בתחום הזה) וראשון walkman שתיעד את רגע השיא וראשונים גם: מלוכסנת רגישה, אכילס המכחיש (ששששש אני שותקת), מרקופריד שבכל פעם מפתיע מחדש (סאטיריקו מושחז ו/או ראפר מיומן) וגם תפס רבבה ממש עכשיו, כרמל שאני אוהבת לקרוא עוד מאז, אמיגו שלא מאפשר ללנקק לו (אני פונה בקריאה נרגשת מעל במה זו, תפתח. תפתח מחדש), תודה לכל מי שהגיב על הפוסט הקודם ולכל אלו שלפניו. תודה מראש ובדיעבד, לכל מי שיגיב על הפוסט הזה וכל אלו שאחריו. תודה גם לכל מי שבשקט בשקט ובלי תגובה, עזר לי לדחוף את הקאונטר הסורר אל מעבר למחסום ארבעת האפסים.

תודה להורי, למורי, לבעלי וילדי, שתמכו בי ברגעים הקשים תודה לישרא, לחבוט ולנטוויז'ן על הפלאטפורמה. תודה גם למעסיק שלי שמשלם על כל זה. תודה למדינת ישראל לעם היהודי לכדור הארץ היקום

חשבתי, לכבוד שנה עגולה, אולי גם הוא יואיל בטובו להסתדר יפה, ככה עם הרבה אפסים. אבל השנה עברה ועיגול אין.

מאז, אני בודקת אותו מדי פעם, מציצה בו שם למטה וכלום. לא זז.

אני בוהה בו בריכוז - נאדה. לא עולה. אבל יורד מדי פעם בצ'ופצ'יק - לעצבן.

צעקתי עליו - שתק לי "לא עונה כשצועקים עלי".

התעלמתי ממנו, התעלם בחזרה.

הפצרתי בו, הפנה לי גב.

יאללה, שיזוז כשיתחשק לו. אני אתו גמרתי.

(למשהו יש פונקציה, לא הרבה, 100 כניסות - לאסטטיקה)