מושב לצים - הבלוג של ישי

למה לא אצביע לקדימה

1. כי אני לא אדם שנוהה אחרי טרנדים אופנתיים.

2. כי לא אצביע למפלגה שצחי הנגבי נמצא ברשימה שלה - גם אם מחביאים אותו טוב.

3. כי כשאני חושב על הצירוף "רוחמה אברהם, שרת ה..." עוברת בי צמרמורת קשה.

4. כי כשהייתי בתיכון ועמדותיי הפוליטיות היו קצת יותר רדיקליות (ופחות מגובשות) טענתי בלהט כי ישראל צריכה לסגת ללא תנאי מכל השטחים ורק אחר-כך לשבת למשא ומתן - ועוררתי עלי אפילו את זעמם של חבריי בשמאל. אבל גם אם באיזשהו מקום המשיכה להדהד בי התפיסה הזאת, בחיים לא האמנתי שההיסטוריה תצחק לי ככה בפנים ושהאיש שיישם את מה שאני צעקתי בתיכון יהיה אריאל שרון - אבל שהוא יעשה את זה בצורה כל כך מעוותת וכל כך לא כמו שאני התכוונתי.

5. כי כשהידע שלך בהיסטוריה הוא קצת יותר רחב מהממוצע, אתה מוצא משהו מטריד בקרוב למיליון אנשים שמתכוונים (לפי הסקרים) להצביע למפלגה שלא התמודדה מעולם בבחירות ושהשם שלה זהה לחלוטין לזה של מפלגה אחרת, איטלקית, שגם היא פרצה פעם בסערה משום מקום למרכז הזירה הפוליטית (ואני לא משווה, אבל האירוניה פה צורחת לשמים).

למה לא אצביע לליכוד

מי ששואל את זה, כנראה לא עיין מעולם בבלוג הזה.

מעולם לא הבנתי את התופעה הקרויה ביבי. אני לא מצליח להבין את הכריזמה שטוענים שיש לו; אני לא מבין איך אנשים לא קולטים את הבלוף שלו, עד כדי כך שאפילו מתנגדיו הגדולים מודים שהאיש הוא "אמן תקשורת", "רטוריקן מצויין".... באמת? לא יודע. הוא נראה לי כמו זיוף אחד גדול ואני לא מאמין למלה שהאיש מוציא מפיו. אם הוא יגיד לי "בוקר טוב", אני אסתכל החוצה מהחלון כדי להיות בטוח.

למה לא אצביע לעבודה

חשיפה: אני חבר מפלגת העבודה. התפקדתי כי זו המפלגה היחידה שמקיימת פריימריס בין חבריה והיחידה (בינתיים) שאפשר להשפיע בה על הרכב הרשימה ועל זהות היו"ר, וגם כי (אל תגלו לאף אחד) אני לא צריך לשלם דמי חבר. הקיבוץ משלם.

עוד חשיפה: תמכתי בעמיר פרץ. עוד בימים שהוא היה ב"עם אחד" ידעתי שיבוא יום והוא יהיה יו"ר מפלגת העבודה. יש לי אמון גדול באיש ובדרכו ואני לא שותף להתגוללות הכללית עליו, אבל לא התרשמתי שמפלגת העבודה באמת הפכה למפלגה חברתית אמיתית - ולא יעזרו כל היחימוביצ'ים והברוורמנים: כל עוד שורות המפלגה מוצפות בגנרלים בדימוס, אני לא אשתכנע שהיא באמת שינתה את עורה. אולי לקדנציה הבאה, מר פרץ. צר לי.

למה לא אצביע לישראל ביתנו

עזבו אתכם מהגזענות, מהברוטליות ומדמותו המטרידה של אביגדור ליברמן. כל אלה לא ראויים לדיון רציני. דבר אחד מציק לי מאד: ליברמן מתכנן חילופי שטחים, ובין היתר להעביר את "המשולש" לשטח המדינה הפלשתינית לכשתקום. אומר זאת כך ואשתדל להיות ברור ככל האפשר: אם אני אזדקק לדרכון כדי ללכת לטירה לקנות את החומוס של אבו-חסן  - אבין שהגיע הזמן לרדת מהארץ.

למה לא אצביע למרצ

לכאורה, ביתי הפוליטי הטבעי. אלא שפעם, כשהתנדבתי בקמפיין הבחירות שלהם, הובטח לי (כמו לכל הפעילים) שמרצ תהפוך ל"מפלגה סוציאל-דמוקרטית אמיתית" ושבקרוב אף אקבל הזמנה לכנס שיכריז על כך. מאז מרצ אימצה את יוסי ביילין (או להיפך), כנס לא היה עקב המפלה בבחירות, את הסוציאל-דמוקרטיה גנב להם עמיר פרץ והמפלגה שפעם היתה סמל לחריצות ועבודה פורייה בכנסת, איבדה כל דרך והיא מתבחבשת עם מסרים לא ברורים ולא ממוקדים שנעים בין הסכם ז'נבה לנישואים חד-מיניים, שמעורבבים עם מיש-מש של יהדות חדשה וציונות ישנה וזכויות אדם ואזרח ואלוהים יודע מה. אולי עלה ריח כיסאות עור-הצבי המיניסטריאליים באפם של מועמדי מרצ ותיכף ומיד הפכו המסרים לעמומים - כיאה כנראה למפלגה המגששת את דרכה לממשלה.

למה לא אצביע לירוקים

לכאורה, ביתי הפוליטי הטבעי השני. אני לא אתייחס כרגע לעובדה שמפלגת הירוקים לא מצליחה לעבור את אחוז החסימה. זה לא הם אשמים - זה הציבור האדיש.

אין שום דבר במסרים של הירוקים שאי אפשר למצוא אצל מרצ או אצל חד"ש, נניח. או אפילו עלה-ירוק. העניין הוא, שאצל מרצ וחד"ש האג'נדה הירוקה משולבת היטב וכראוי (לפי גישתי) בתוך אג'נדה חברתית. מי שלא רואה את הקשר בין עוולות חברתיות לפגיעה סביבה - כנראה חי על פלנטה אחרת. הירוקים לא רוצים אולי להרגיז מצביעים פוטנציאליים ולכן מתמקדים בזיהומים ובפתרונות שהם חושבים שיש להם, ולא בקשר בין חברה לסביבה, בין הון לזיהום, בין מערכת כלכלית לאקולוגיה. ולכן הם לא יקבלו את הקול שלי.

למה לא אצביע למפלגת הגימלאים

אני דווקא מחזיק להם אצבעות. אני חושב שכושר ההתמדה שלהם ראוי מאד להערכה. אני לא אצביע להם לא בגלל שאני לא גימלאי. מן הסתם גם אני אהיה פעם (אני מקווה). השאלה שמטרידה אותי היא מה יהיה יום לאחר שמפלגת הגימלאים - אם תיכנס לכנסת - תצליח להעביר את שניים וחצי החוקים שהיא מבטיחה להעביר: האם תפרוש מפעילות פוליטית לחלוטין? האם תאמץ אג'נדה חדשה? כידוע, ארגונים (כולל מפלגות) לא מתים גם לאחר שהשיגו את מטרותיהם והם מגבשים לעצמם מטרות חדשות. השאלה היא מה תהיינה המטרות הבאות של מפלגת הגימלאים: חוק "טיטולים לכל קשיש"? חוק "שלייקעס לכל גימלאי"? רפורמה מקיפה בשוק בתי האבות כך שיקראו להם מעתה, ברוח הפמיניזם, "בתי אבות ואמהות"? אנא עארף.

למה לא אצביע לעלה-ירוק

אני יודע שלעלה-ירוק "יש גם שאיפות אחרות" (סיסמה מבריקה, אגב), אבל בואו נודה על האמת - הם בכותרות כבר שנים רק בגלל עניין אחד.

עכשיו, אל תגלו לאבא שלי, אבל אני דווקא תומך מאד, עקרונית, בלגליזציה של סמים קלים. אם אלכוהול הוא חוקי, אין סיבה שגראס לא יהיה כזה - במגבלות סבירות. אני רק לא מבין איך לא מצאו בין כל סטלני ארצנו אף אחד שהוא קצת יותר כריזמטי ותקשורתי מהבועז שפכטל (או וכטל, או מה) הזה. אתה מצפה שיבוא לך איזה בחור מאגניב כזה עם ראסטות שיעשה לך צחוקים וקטעים - ובמקום זה אתה מקבל את השפם המוזר של השפכטל הזה. מה זה זה? ככה מושכים בוחרים?

למה לא אצביע לחד"ש

קראתי בעיון את המצע של חד"ש והסכמתי כמעט עם כל מלה. יש לי גם הערכה גדולה לאיש שניצב במקום השלישי שלה - דב חנין (שם של חנון. והוא באמת כזה, מה לעשות). אבל יש לי בעייה - היד רועדת לי כשאני מרים פתק של מפלגה לא ציונית. זה כנראה באג בתודעה הפוליטית שלי, אבל הוא לא הולך להעלם בקרוב.

כשמתחילים להתבונן מקרוב וחופרים לעומק של תפיסות העולם שלנו, מתגלות החריקות, מתגלים התפרים הגסים והעיוותים, נחשפות הסתירות ואי-ההתאמות. בעיניי, אחת מתכונותיו הגדולות של האדם היא יכולתו להכיל בתוכו רעיונות מנוגדים וסותרים. לא כל האנשים הם כאלה וחבל, כי זה יתרון גדול המאפשר לך לחיות בשלום עם הרבה עיוותים שקיימים בעולם. וכך דרות להן בשלום שמאלניותי האינטרנציונליסטית עם יהדותי הציוניסטית. בחד"ש אין כנראה מקום למוצרים פגומים וברי-רבב שכמותי.

למה לא אצביע לחרות

היי, אמרתי שלא אצביע לחד"ש, נכון? אז יפה: בלי חרות ומק"י. סיסמה שלא נס ליחה.

חוץ מזה, חרות היא מלפגה גזענית (רחש של תדהמה בקהל). לא, אני לא מתכוון למה שאתם חושבים. חרות כידוע מציעה "חוק פינוי-פיצוי" לערבים (שזה טרנספר, רק כזה בסבבה). ואני אומר: מה זו הגזענות הזאת? למה רק לערבים? גם אני רוצה! תנו לי מיליון דולר וכרטיס טיסה ליעד לפי בחירתי - ולא אראה פה יותר את פרצופי השמאלני. עד שחרות לא ישנו את המצע - לא יקבלו את קולי!

למה לא אצביע לאיחוד הלאומי/מפד"ל

כי מרוב איחודים, התמזגויות, התפלגויות ושוב איחודים, אני כבר לא מבין מה זו בדיוק המפלגה הזאת, מי מרכיב אותה, מי פרש ממנה בזעם ולמה הם לא מוצאים לעצמם שם נורמלי.

חוץ מזה שאול יהלום חייב לעשות משהו עם עצמו. ספינינג או משהו.

למה לא אצביע לש"ס

כי אבא שלי לא ידבר איתי יותר בחיים, ודווקא יש לי עוד כמה דברים להגיד לו. למשל להקניט אותו על מצבה של "שינוי" בסקרים.

למה לא אצביע ליהדות התורה

עיין בסעיף הקודם. חוץ מזה, אם בספירת הקולות בקיבוץ יתגלה פתק של יהדות התורה, ממילא יחשבו שאיזה זקן שכח את המשקפיים שלו וחשב שהאות ג' היא של הגימלאים - ויפסלו את הקול הזה. לא חראם על הקול?

למה לא אצביע לתפנית

תפסיקו לגרד בראש בתימהון - זו המפלגה של עוזי דיין.

כי למרות הסיסמה המשובחת ("אין דין. יש דיין"), אני חושב שהגיע הזמן שמשפחת דיין תעזוב אותנו לנפשנו ותפסיק לנסות להציל את המולדת כל שני וחמישי. שילכו למרק את העתיקות של משה, או משהו. 

למה לא אצביע למפלגה למלחמה בבנקים

השתגעתם? להלחם בבנקים כשיש בצד שלהם קליברים כמו מודי בראון ויאיר לפיד?

למה לא אצביע לח"ץ או לשינוי

כי אני כבר לא זוכר מי זו המפלגה של פורז ומי זו המפלגה של לוונטל.

למה לא אצביע ללידר

כי לדעתי הוא אמן מיינסטרימי שגרתי ולא-חדשני שפונה אל המכנה המשותף הנמוך ביותר ושמוכר את נפשו בעבור חופן רינגטונים.

אה זה לא...?

למה לא אצביע ללח"ם

למה, אתם מצביעים להם? שאני אהיה הפראייר היחידי?

למה לא אצביע לרע"ש

טוב די, זה כבר לא מצחיק.

למה לא אצביע

מי אמר שאני לא מצביע?