מילים.אולי הכל כבר נאמר, אולי הכל כבר נכתב ונטחן והוקא על גבי אותם הדפים- ואולי אנחנו צמאים לשמוע, לקרוא ולמחזר את הרגש באותן המילים. |
| 1/2007
שבירת השתיקה. די, נמאס. הבטחתי שאני אעשה משהו עם העמוד הקטן הזה מבין מאות האלפים שהיו ויהיו פה. שאני אכתוב שוב (מה שהתחלתי לעשות אבל עוד לא יצא לי לפרסם). שאני אקרא אצל כל מי שבטבעת אצלי וגם אצל אחרים. שאני אמליץ ואלנקק.
אז זהו, עכשיו מכשעברתי לגור במקום מסודר, נברתי בכל הסוגיות המעייפות שהייתי חייבת לנבור בהן קודם ושיצאתי מהדיכאון וחזרתי לתפקד- החלטתי לקיים את מה שהבטחתי.
אז הנה, לכל מי שייקרא...
כמה מהיוצרים שנגעו בי בזמן האחרון ובכלל-
הגיגים מהגיגית/ דבי - רק מפוסט אחד אפשר להבין כמה יש מעבר. ולדעתי, בכתיבה זה אחד הדברים ההכרחיים. כתיבה מטאפורית ומעניינת. =)
חלומות.../ מקס - אחד הבלוגרים היוצרים המיוחדים יותר שאני מכירה- מהאופטימיות שזורמת ממנו, מהסגנון הרגאיי שלו שאפשר לקלוט את הביט שלו רק מלקרוא את המלים בקול. כתיבה פשוטה ונעימה שמשאירה חיוך על הפרצוף. =)
Vague Within/ Bloby- אחד מהבלוגרים הראשונים שעקבתי אחרי הכתיבה שלהם ואחד מהיחידים שגם המשכתי. בעיקר שירים/ פואמות. הרבה רגש מאחורי המלים וסגנון שהתגבש כבר מזמן תוך הכתיבה הממושכת. =)
Scars of Life/ אנטיגונה- כל פוסט הוא מטאפורה אחת ארוכה ומתמשכת, הרבה עוצמה בכל משפט, הרבה פורקן, הרבה אמת. בלוג של בחורה מדהימה שמגיע לה הרבה יותר... =)
טוב, עכשיו הבטחתי שאני אפרסם פה משהו שלי אז זה די הכי חדש שכתבתי.
סתיו מזוייף/ 16/1/07
גם ביום הכי סתוי, כשאר השמש תציץ, נצא להתחרדן אך בחום לא נאיץ. ניתן לו לחדור מבעד לעור, להזרים את דמינו, לחמם את ליבנו כדי שנחזור להרגיש עוד דבר מלבד הקור המתיש. במקום לצעוד עיוורים קדימה עיננו תסתכלנה פנימה לגלות תסכול וכאב מושרש, בילבול או חיפזון נרגש, חרדה או פחד מטופש, התאהבות קצרה או עוד סתם "קראש". והחום- יעביר הוא זרמים שיעיר את עצמותינו לחיים. התקווה- תחזור היא מן המתים. הדמעות תורגשנה על הפנים. והצלקות על הזרועות, אצל כולן הן מכוסות בשרוולים עבים, כבדים, ארוכים. הם ייתעלמו מהשמש, ייחיו בצללים. הקרקפות לא תבערנה כשלי, הראש- לא יסתובב הוא כמו אצלי המחשבות אצלם ימשיכו לנדוד רק אליי חזרו הן מהר מאוד וחודרות אליי עכשיו כי, אולי זאת רק אני אבל, אין פה באמת סתיו.
(אולי זה טיפשי אבל זה מה שיוצא שיש לי בבית הספר 3 שעות חלון, לא רצופות, כל יום שלישי)
בכל מקרה, מקווה שתקראו, שתגיבו (אצלי ואצל האחרים) ושלפחות זה שינה קצת משהו =)
נטי
| |
|