נחשול עצום של עליצות שטף את העיירה הציורית בגוש דן ביום חמישי בערב.

אנשי המשרד לאיכות הסביבה שנשלחו למקום וערכו מדידות מדווחים על תוצאות בלתי סבירות של ג'וי והפינס, אור ומעשים טובים, החורגות בהרבה מהממוצע התקופתי בחבל ארץ זה.

עדי ראייה שנכחו במקום מדווחים כי הפיצוץ החל בשעה 23:00 בערך, עת גלי קול שנשאו מוסיקת "רוק", מוסיקת "פופ" ומוסיקה המכונה "אייטיז" הרעידו את השכונה השקטה. באמצעות טכנולוגיה מתוחכמת הצליחה המשטרה לאתר את מקור הבום העל קולי: בית מפואר ובעל מקדם מגניבות גבוה, הרשום על שם חתולה.

נפנה כעת ליצחק יצחק, שגר בשכנות למבנה שבו התפרצה הסערה.

יצחק?

יצחק??

<שתיקה>

"כן כן כן כן, שלום, בוקר טוב, ערב טוב!"

יצחק, אני מבינה שאתה נכחת במקום כשהאירוע התחיל להתגלגל. ספר לנו בבקשה מה ראית.

<מאדים כולו, דמעות יורדות מעיניו>

"כן כן כן כן, זה היה נורא! אדיר ונורא! המוזיקה! כל עולמי חרב עלי, כן כן כן כן! והם רקדו! כמה שהם רקדו! במיוחד הבחורה במכנסיים הסגולים! ראשי סחרחר עלי, כולי רועד עד עכשיו, תראי! וזה גם לא הכל: בשלב מסויים הם...

הם...

הם...

אני לא בטוח שאני מסוגל להמשיך!"

<בדאגה>

יצחק יצחק, האם אתה עודך עימנו?

יצחק? אנא, חזור אלינו, הצופים ואני חרדים לשמוע את המשך סיפורך!

<לוקח נשימה עמוקה, מנסה להשתלט על הרעד בקולו, יורק על הרצפה, מנסה שוב>

"כן כן כן כן...

קקרקקק

קקקקרקקרקק

הם שששששררו

קקקק

קקקקקקרי

קריוקי!!!!

הם שרו קריוקי! והם נראו כל כך שמחים! כל כך מאושרים! והעיניים שלהם, הו האימה! העיניים הם הבריקו! והיה בהם ניצוץ מסוכן, מסוכן אני אומר לכם, הכיף עלה על גדותיו ואיים להציף אותי, את כולנו!"

<מתמוטט>

<ההצגה חייבת להימשך>

תודה רבה ליצחק יצחק.

מקורות עדכניים מוסרים כי האירוע יוצא הדופן היה תוצאה של "מסיבת יום הולדת" שנחגגה באותו הערב לשלושה בני טובים: ש. כהן מזגנים, צ'יף איפי טומבי  וגם חבצלת מהשרון.

בבדיקה מעמיקה של השטח הצליחו חוקרי המשטרה למצוא רק שאריות של משקאות מרחיבי תודעה, סוכריות יבוא ישיר מארצות הברית, ועצמים בלתי מזוהים על שיפוד. האחרונים נלקחו למעבדה לבדיקה.

החיפושים טרם העלו בחכתם את סוגי הכיבוד האהובים על צ'יף טומבי, הכוללים אישי ציבור בדרגה כזו או אחרת של בישול בקדירה.

טומבי מוכר למשטרה מתקריות דיפלומטיות חסויות, אך זו הפעם הראשונה בה נרשמה מעורבתו באירוע מסדר גודל מזעזע שכזה.משנשאל על כך ענה טומבי בביטול: "אה, מיסיונרים זה אוכל של חורף, הגשם יתחיל רק בסוף השבוע".

נעבור כעת לגברת ברכה ברכה, שצפתה מחלון חדר השינה שלה על המתרחש.

ברכה? האם שומעת?

<שתיקה. אוף, הדיליי הזה>

"מה?"

האם את איתנו, ברכה?

"מה? אני רק ירדתי לקחת את הכדורים עם קצת כוס עם מים ממקרר. אוי! הלחץ דם שלי! וראיתי את כל אלה, החוצפאות האלה עם כל הזהו בחוץ, אוי! אלוהים ישמור, במיוחד זו חוצפאה מהמאווררים נו, עם שמלה ירוקה ומגפיים וכל הזמן שמחה וצוחקת ומדברת עם כולם. אני שואלת אותך, מה יש להם לשמוח כל כך? מה קרה? מה כל כך טוב? וכווווולם חברים של כולם! את מבינה מה אני מספרת לך?

ואיך הם קראו אחד לשני? אויאויאוי! שמות של מחלות וחוליערס וחיות! ואחד שקרא לעצמו, אני אפילו לא אגיד לך איך, שאני אוציא מילים כאלה מפה שלי טפו! וזאתי שגרה שם הביאה ילדים שלה. זה נראה לך בסדר? שגם ילדים ישמחו ככה עם אמא? וגם..."

<מרירות עושה קמטים בעור הפנים>

ברכה תודה לך, אנחנו פשוט חייבים להמשיך לעדכונים מהבחירות בליכוד, אז נעצור כאן.

נסכם את מה שידוע לנו עד כה:

נהניתי בטירוף, היה סבבה, מקום מאמם ואנשים מדהימים אחד אחד. אולי תסדרו לכם יומולדת גם בשבוע הבא?