עצמאית בשטח

זה קרה בצורה הכי טיפשית ומיותרת שיש. רגע אחד הייתה לי בידיים צלחת סדוקה וברגע הבא היא התפצחה לשני חלקים והחלק שביד שמאל החליק לתוך האגודל של יד ימין. מגבת המטבח שהצמדתי לאצבע נראתה כאילו רק מחכה ללוחם השוורים שינופף בה בזירה, והדרך לחדר האמבטיה הפכה לשביל הטיפות האדומות. היות שאני מעדיפה למות מאיבוד דם ולא ללכת לשום רופא מפחיד שיעשה לי כואב, ייבשתי כמיטב יכולתי את המעיין הנובע בטישו נקי, ארגנתי חסימה מ 3 פלסטרים אחד על השני והתקשרתי ל- ט' לשאול אותו אם חובה לשים יוד. ט' אמר לחכות עד שהדם ייעצר, ושאם אני רואה שהמצב מתדרדר שאתקשר אליו והוא יבוא מהעבודה כדי לעזור לי לכתוב צוואה. כשהוא אסף אותי בדרכנו להיפגש איתה לצהרים בנווה צדק כבר הייתי אחרי מקלחת + חפיפת ראש + 2 סבבים של יוד והחלפת פלסטרים, ולמעט כאב עמום באצבע הרגשתי די כרגיל. חבר שקפץ לבקר אחר הצהרים אמר שאני נראית חיוורת וחלשה, עזר לי לעמוד במקלחת, סיבן אותי וגם שטף, ניגב את השלוליות מהרצפה, משך את הפוך וחיבק אותי כך שאוכל לשים את הראש על החזה שלו ולנוח. האגודל נורא כאב לי וגם נהיה כחול (כנראה שטף דם פנימי מהלחץ של הפלסטר) ופתאום נזכרתי שהנגר שהבטיח שיגיע הערב בכלל לא בא וגם לא התקשר, ולרדוף אחריו זה הדבר האחרון שיש לי ראש בשבילו. לפני שהלך הוא אמר שאני חלשה וצריכה לאכול שוקולד אז כשיצאתי לקנות חלב לקחתי גם מילקי ודילגתי על הקצפת כדי לאכול את מה שמתחת, שהיה מאוד טעים וגם נסך בי כוחות חדשים. חוץ מזה היו לי תכניות לעשות מסיכת פנים - מה שלא יקרה כעת, ואם פאצ' לא קובעת איתי למחר אני הורגת אותה. ועכשיו אני לוקחת את האצבע שלי + אחד הספרים שהוא השאיל לי + מיצי והולכת לישון.

לפחות היה בא בבוקר ועוזר לי לחפוף ראש.

יצא לי לראות בטעות קטע קטן מ"הישרדות" שהתמקד במתחרה בשם "משה". א. אני לא מאמינה שבאמת יש בנאדם כזה, נראה לי זו דמות מתוכננת ששתלו במתכוון. ב. אני טועה או שהוא זה שינצח?