"נו, אז מי תכתבי"? היא שאלה בסוף. "אני לא יודעת", עניתי. היה כל-כך הרבה בסופשבוע הזה.  במוחי העברתי אפשרויות שנונות למיניהן אבל קראתי הבוקר אצל הספקטורית ששנינות זה אאוט אז עברתי לנוח....

הגשמתי חלום (לציניקנים ביניכם – הדלת משמאל). הופעתי על במה לראשונה בחיי. אני, בגילי המופלג, רקדתי עם הלהקה שלי ונהניתי מכל רגע.

היו גם בונוסים:

גיליתי שגם אני יכולה לחלוק שלושה תאי מקלחת וארבעה תאי שירותים עם עוד 15 בנות.

גיליתי שאני ישנה מצויין על מיטת סוכנות עם עוד שתי נשים בחדר. (יכול להיות שהייתי ישנה עוד יותר טוב עם פוסיקאט מעלי אבל הייתי צריכה להתחלק בה עם אחרת...)

גיליתי שבירושלים יש חיי לילה פעילים ומסעדות לא כשרות עם אוכל מעולה. (או שמא היתה זו החברה שהוסיפה טעם לאוכל?)

גיליתי שקשה לי מאד להיות ראש קטן ולהיות מובלת (גם בריקוד טנגו).

גיליתי שאני יכולה להיות שלושה ימים בחברה צמודה של אנשים בלי לחוש מחנק.

בקיצור, היה פשוט נפלא.

שבוע טוב לכולם.