ואין נאה וראוי מכך.
אבל לפני שאפרט פה את הסנדוויץ' האולטימטיבי שלי כמצוותה של פי יקירתי, יש לי חוב לינקוק מהפרוייקט הקודם ורק העייפות הבודפשטית ששרתה עלי גרמה לי לשכוח לתת את הקרדיט לשנים שהעבירו אלי את הכבוד לפרוייקט ה4X4, טליק, ופמה אהובי.
ועכשיו ללא עכוב נוסף, קבלו את הסנדוויץ שלי. (ושיהיה ברור ללא שום שיקולי דיאטה, דיאטה שייכת למציאות, סנדוויץ מושקע שייך לחלומות, ואנחנו בעיסקי חלומות, לא?)
קודם כל הלחם, ובשבילי הלחם המפתה מכולם הוא לחם לבן, הכי לבן, נכון, פחות בריא , אבל מה לעשות כבר אמרו לפני שכל מה שטוב הוא או לא בריא או לא מוסרי או משמין.
אז לחם לבן אמרנו, ורצוי מהסוג הספוגי הזה, למבינים - לחם קסטן לבן שהוא גם מרובע ואפשר לחתוך אותו למשולשים סקסיים כאלו
כי חשוב שתדעו שסנדוויץ (כמו אוכל באופן כללי) צריך לא רק להיות טעים אלא גם נאה לעין.
יחד עם זאת גם בגט טרי, או ג'בטה אני לא אזרוק מהצלחת שלי.
על הפרוסה הראשונה אני אמרח שיכבה נדיבה של מיונז (חלומות זוכרים?) פעם אמא שלי היתה מכינה מיונז בבית ורק שתדעו שאין דין מיונז שבא מהמדף בסופר כדין מיונז שעורבב בבלנדר בבית, אבל מאז עברו הרבה קלוריות מסביבי, ומיונז ביתי כבר לא ממש זמין לי, אז מכיוון שאני יותר עצלנית מאשר חזירה (קשה להאמין, אה?) ולא ממש רואה את עצמי מזליפה זרם דקיק של שמן לתוך חלמונים צהבהבים המסתובבים בבלנדר, אני מתפשרת על מיונז קנוי אבל שיהיה טוב, ולא קל חלילה. (במקרר אצלי תמצאו רק מיונז קל, אבל אנחנו לא מדברים עכשיו על מה קיים, אלא על מה רצוי, זוכרים, כן?). על המיונז אני אניח עלה חסה, אבל רק מהעלים הבהירים הפנימיים כאלו שמשמיעים רעש כשנוגסים בהם. עלה חסה שלא מרעיש תתנו לצב שהילדים שלכם מצאו בחצר, לא בסנדוויץ שלי.
על החסה, פרוסות דקיקות של עגבניה, עליה כמה טבעות של בצל אדום.
לשלב הבא יש כמה אפשרויות שכולן טובות בעיני, פרוסה יפה של כתף בקר מעושן, גבינה בולגרית מפוררת, חביתה, ולא תאמינו אבל אפילו העוף המכובס מהמרק שעשיתם ואף אחד לא רצה לאכול יתקבל מדהים בסנדוויץ הזה. על פרוסת הלחם השניה זו שתסגור את הסנדוויץ אני אמרח בנדיבות חרדל דיג'ון כזה עם גרגרים שעושה טיפל"ה מדגדג באף כשמריחים אותו. אסגור את הסנדוויץ , אם זה לחם מרובע, בזהירות רבה, אני אחתוך לשני משולשים אם לא אז סתם לחצי, אניח על צלחת יפה, ליד כמה זיתים טובים, אולי פרוסות מלפפון ירוק, ו.......אגיש באהבה לא'.
נו מה, שאני אוכל סנדוויץ כזה, אתם יודעים כמה קלוריות יש בו?
כמעט שכחתי להעביר הלאה...
אז ככה, אני מעבירה את הסנדוויץ שלי ל:
חבצלת - רק כדי לתת לה הזדמנות לשפר את תדמית שוקולד השחר, למרות שבטח היא תשים סושי בסנדוויץ.
טליק - כי הוא מת על לחם ואנשים שאוהבים לחם חביבים עלי במיוחד.
שדות - כי למרות שהוא לא אוהב פרוייקטים יש לו יכולת להפוך אוכל למאהב.
סינדווץ רביעי, כי הסקרנות הורגת אותי (וגם את החתול) - שצ"ה, עכשיו רוצי לכתוב.