mybody

לאני נזכרה במקרה שקרה לה בזמן אודישן ללהקת המחול העירונית, דווקא על ידי בוחנת אישה

לפעמים נראה לי שזה היה חלום.. כי זה נשמע כמו קטע בתסריט של איזה סרט הוליוודי שמתאר חלום של תיכוניסט ממוצע על כך שהוא עומד באמצע בית-הספר ערום וכולם צוחקים עליו.

כשהייתי ילדה די קטנה, למדתי ריקוד.. וזה עוד חלק מהעבר שלי שאני מעדיפה לשכוח.

אמא שלי הציעה לי לגשת לבחינות שנערכו בעיר שלי ללהקת המחול העירונית, או משהו מטופש שכזה.. והחלטתי לגשת. אני לא בטוחה למה.. לא נהנתי מריקוד, ויש לי פחד במה בכלל. אולי עשיתי את זה בשביל שאמא תוכל להתגאות במשהו.

בכל מקרה, נכנסתי לחדר. היו שם 6 בנות שנראו פשוט אותו הדבר. כולן רזות וגבוהות, כולן באותה התלבושת ולכולן אותה התסרוקת, בן אחד שגם נבחן והבוחנת עצמה - אשה בשנות ה-40 שלה בערך.

אני לא באמת זוכרת איך הלכה כל הבחינה המזורגגת הזאת, אני רק זוכרת שלקראת סופה - כשהיינו מפוזרים כל הנבחנים ובצענו תרגילים שהבוחנת ביקשה, היא פתאום העירה איזו הערה מגעילה על החזה הגדול שלי (אני יודעת, זה עצוב. בגיל 8 היה לי חזה גדול.) ואז אמרה לי לפתוח את הפה ולהראות את השיניים (שיני-החלב שלי לא מיהרו ליפול.) והדבר הבא שאני זוכרת זה שעמדתי במרכז החדר, מול הבוחנת המכשפה ושבעת הגמדים שלה וכולם צוחקים עליי בקול רם.

זה לא שלא צחקו עליי לפני זה.. על החזה, על השיניים, על המשקפיים - you name it. אבל זה היה ממש השיא. ברגע שהיא העירה את אותה ההערה כבר לא היה לי אכפת אם אתקבל או לא, מצדי שלאמא לא יהיה במה להתגאות גם עד שאהיה בת 100. רק רציתי לצאת משם כמה שיותר מהר.

הבחינה נגמרה, אמא חיכתה לי בחוץ. את זה אני זוכרת בבירור - אמרתי לה "בואי נלך הביתה, אני לא רוצה להשאר פה אפילו עוד דקה." וגררתי אותה משם מהר.

אחרי כמה ימים קיבלתי מכתב שלא התקבלתי ללהקת המחול העירונית, אבל זה לא עניין אותי.

עברו שלוש שנים של הדחקה עד שזה עלה לי פתאום לילה אחד כששכבתי במיטה, ובכיתי על זה (כן, לקח לי שלוש שנים לבכות מזה.)

אבא שלי שמע אותי בוכה ונכנס אל החדר שלי לשאול מה קרה.. אז סיפרתי לו על המקרה, והוא מצדו עזר לי להתגבר בכך שהציג את הצד הילדותי והמשוגע (אתם לא חושבים שזהקצת משוגע שאשה בת 40+ צוחקת על ילדה?) של אותה בוחנת, וגם הצחיק אותה בכך שקרא לה "תרנגולת" או שם גנאי מצחיק מהסוג הזה.

אמא שלי התאכזבה שלא סיפרתי לה, כי היותה לה חברה שעבדה בעירייה והיא יכלה לפנות אליה ולבדוק מי הבוחנת ואז להתלונן עליה. אני באמת מצטערת שלא התלוננתי עליה, ומקוה שאף-אחד אחר חוץ ממני לא נפגע ממנה.

עכשיו, בקשר להשלכות של המקרה.. אין לי צלקות ברורות מהמקרה הספציפי הזה.. אולי ביחד עם המקרים שצחקו עליי בבריכה ושבנות (גם נשים מבוגרות) היו שולחות אליי מבטים שונאים בגלל הגוף ש"התברכתי" בו בגיל צעיר, והבנים שלא שתקו על זה גם הם.

רק מפריע לי לחשוב שיש סיכוי מספיק גדול שאני לא ה'קורבן' היחיד של המטורפת הזאת.

ועכשיו מסר לכל הקוראים:

כשהייתי שם, קטנה במוחי וגדולה בגופי, שמתי לב שאנשים ממש אטומים כלפי הנושא הזה. כל אחד מעיר את ההערה שלו, מצחקק קצת, מצביע.. אבל זה ממש פוגע!

שמו לב לזה. אם אתם מכירים ילד שגבוה מדי לגילו או ילדה שכבר צמח לה החזה, סביר להניח שזה נושא רגיש אצלם ושאף-אחד לא נותן להם לשכוח את זה.

כתובת לסיפורים (נא לציין ניק):

[email protected]

אנחנו חיים בעולם שבו החיזור והכבוד כלפי נשים נעלם. כל אחד חושב שהכל מגיע לו ומיד את מה שהוא רוצה. במציאות שבה ההטרדות המיניות רק הופכות שכיחות יותר בנות צריכות ללמוד לשמור על עצמן ואני מאוד מקווה שהסיפורים שלי יעזרו לכן לשמור על עצמכן.

אני בחורה רגילה, לא יפה במיוחד ולא רזה במיוחד, חביבה אבל לא יותר מדיי ובעיקר, ריאליסטית. יש לי חברות וחברים ומשפחה אוהבת. יש לי גם חברה טובה מאוד שחוותה אונס, מספר פעמים ואני כמובן הייתה בסביבה, אבל לא עליה אני מספרת כי אם היא הייתה רוצה לחלוק היא הייתה כותבת את הסיפור שלה.

אני תמיד חשבתי שאני מגנה על עצמי כמו שצריך ושומרת על עצמי ובאמת בעזרת השם, לא קרה לי עד כה שום מקרה קריטי. אבל כמות ההטרדות המיניות שחוויתי הפך כל כך לא מציאותי עד שהחבר'ה כבר מריצים בדיחות, ומה נותר לי לעשות חוץ מלצחוק איתם? אבל זה לא מצחיק בכלל. כל אישה ונערה ואפילו ילדה צריכה לדעת שמספיקה אצבע אחת במקום שלא בא לה שהיא תיהיה בו בשביל להחשב כמטריד מינית. אסור להתעלם מההטרדות הקטנות האלו בטענה שזה קרה בטעות או כל טענה אחרת מהסיבה הפשוטה שאלו יכולים להיות רמזים מקדימים.

הסיפורים שלי רבים שכבר קשה לי לבחור, אבל החלטתי להתמקד על שניים. החבר שלי לשעבר וידיד של המשפחה

הידיד של המשפחה הוא גבר בן 60 בערך, פועל בניין שמן ומכוער, עם אופי מחורבן ובלי אצבע אחת. הוא איש חביב האמת. גראפי שכזה אבל עם לב טוב. אני מכירה אותו אישית כמעט 14 שנים אבל אף פעם לא נשארתי איתו לבד חוץ מפעם אחת שלא חזרה על עצמה שוב.
אחרי ריב ארוך בין ההורים המשפחות שלנו חזרו לקשר והידיד, נקרא לו צבי, בחר לעזור לי עם ההכנסה שלי והציע לי לעבוד איתו. כמובן שקפצתי על המציאה. עזרתי לו עם עבודות הבנייה שעשה בחצר ביתו, בבנית יחידת דיור נוספת. היינו לבד בבית ובתום כמה שעות עבודה החלטנו לשבת לאכול. חיממנו אוכל, אכלתי ודיברתי איתו בחוסר חשק כי הוא לא היה אדם מעניין כל כך ובכלל ציפיתי שהבן הגדול שלו יהיה בבית, בחור שגם איתו העניינים השתבשו בגלל חוסר הבנה של שני הצדדים.

כשסיימנו לאכול צבי ביקש ממני שאני אמצא לו משהו באינטרנט כי הוא לא מסתדר איתו, והסכמתי. עליתי לחדר של הבן הגדול ובזמן שאני גולשת שמעתי אותו עולה במדרגות. הוא נכנס לחדר ושאל אם אני מסתדרת וכבדרך אגב שם את היד שלו על הכתף שלי. כמובן שכל עניין העבודה והשהות שלי שם הייתה לי לא ממש נוחה אבל קיבלתי את זה, בשביל הכסף. הוא אמר משהו על זה שהשרירים שלי תפוסים והתחיל לעסות אותי. התפתלתי תחת הידיים שלו. ניסיתי להתחמק בתירוצים אבל הידיים שלו רק גלשו הלאה ואני להטתי מפחד ובושה. החלטתי שאני לא אתן לזה לקרות לי ושאת האיברים שלי אני רוצה לשמור לעצמי.

 מצאתי סיבה ללכת ורצתי משם בלי לקחת את הכסף שלי אפילו. הלכתי ברגל לכיוון הבית למרות שהוא היה רחוק, והתקשרתי לאמא שלי מהדרך שתאסוף אותי. באוטו סיפרתי לה שצבי עשה משהו שהוא לא היה צריך לעשות ושאני לא רוצה להגיע לבית של המשפחה הזו יותר. היא חשבה שאני מדברת שטויות ורק הנהנה.

חודשיים אחרי זה, כשצבי עזב את אישתו וברח לחו"ל עם השכנה, אמא באה ושאלה אותי מה באמת קרה שם.

הסיפור השני הוא על חבר שלי. הוא היה חדש בבית ספר שלנו ואני גם לא ממש התלהבתי ממנו. הוא התחיל איתי בצורה מאוד לא נעימה בטיול השנתי, כיבה את האור בחדר כשנשארנו לבדנו, נשכב מעליי ואמר שהוא רוצה אותי. כשלא הסכמתי הוא אמר שהוא רוצה לזיין אותי וכשברחתי לצד השני של החדר הוא ביקש שאני אנשק אותו. אומנם זה נשמע ממש רע ומתריע אבל הוא היה בחור מצחיק ומוזר. לא רגיל שכזה ולא נלחצתי מהחיזור והצורה המוזרה של חשיפת רגשותיו. זה היה מקובל שהוא מתנהג כך.

חודש אחרי זה, הוא כבר היה עם מישהי אחרת ואני איפשהו כעסתי שהוא כבר לא רוצה אותי. נתתי לעצמי משימה להשיג אותו למרות שלא באמת רציתי אותו. למרות שידעתי שאחת החברות הטובות שלי רוצה אותו לעצמה. פגעתי בכל העולם בשביל המטרות והגחמות שלי ובסוף - נוצלתי.

לא היה איכפת לי שיש לו חברה והרגשתי טוב על שהצלחתי להשיג אותו לעצמי כשיש לו מישהי שהוא טוען שהוא אוהב. התסבר לי בסופו של דבר שהוא אוהב את כולן. הוא היה מבלבל לי על זה שאם אני ארד לו הוא יאהב אותי הרבה יותר, ושגם אני יהנה מזה בסופו של דבר, היה משכנע אותי בטענה שזה מה שזוגות עושים ואני הייתי בטוחה שזה יגרום לו לרצות אותי אחרי זה, אבל מיד אחרי שהסכמתי ועשיתי את זה ידעתי שזו הייתה טעות.

יומיים אחרי זה, באייסיקיו, הוא שלח לי הודעה ואמר שהוא רק נמשך אליי מינית אבל שאין לו רגשות אליי, בנוסף, הריגוש שבהתחבאות מהחברה שהוא עזב כבר נעלם ואני ידעתי שזה הולך לבוא והשלמתי עם המצב הזה. כבר הזכרתי שיש לי ראיית עולם מאוד ריאליסטית?

אבל לא פה נגמר הסיפור שלי.
הוא כתב בבלוג שלו את מה שקרה בינינו, סיפר לחברים שלו שסיפרו לכולם וכשאני כעסתי הוא ענה בתמימות (תמימות אמיתית, שזה הדבר שבאמת הכי מרגיז אותי, הוא באמת לא מבין מה הוא עשה לא בסדר) שהוא רק חולק עם החברים שלו, רק שהוא שכח שהבלוג שלו לא ממש אנונימי.

מפה לשם, נוצר מצב שבדר"כ נוצר. הוא הגבר עם האגו המנופח ואני השרמוטה. כואב לחשוב על זה, הא? ובכלל אל הייתי צריכה להתאמץ בשביל התואר הזה. עד היום בנות באות ושואלות אותי בחלחלה איך העזתי לעשות את זה, ועוד איתו, ובנים באים ומבקשים ממני גם. שלא לדבר על זה שאיבדתי את האמון בערך בכל מי שמתחיל איתי כי אני מיד בטוחה  שזה בגלל שהוא שמע את מה שעשיתי.

 אני רק שמחה שלא נשארנו מספיק זמן בקשר בשביל שהוא ישכנע אותי לשכב איתו. לא שהוא לא ניסה.

בנות, תשמרו על עצמכן. אני מתחננת. בשביל המצפון, האגו, המוח והלב שלכן. שום גבר לא שווה את המאמץ ואת ההשפלה. כשתגיעו למישהו שבאמת אוהב אתכן ואתן אוהבות אותו אתן תדעו שזה הזמן. את תבזבזו את עצמכן על הבטחות שווא ואל תתנו לאף אחד לגעת בכן אם אתן לא רוצות בזה.

כתובת לסיפורים (נא לציין ניק):

[email protected]

קוראים לי נועה, אני בת 13, המקרה קרה ממש לא מזמן, בתחילת השנה.

יום אחד הלכתי לישון אצל חברה טובה, מ'.

בבוקר ההורים שלה אמרו שהם נוסעים לאיזה דודה בדרום. שיש לה המון חתולים, שכדאי לנו לבוא איתם.

ואפילו מ' לא הכירה את הדודה עליה סיפרו הוריה, היא דודה מדרגה רחוקה. אבל הסכמנו לבוא.

נסענו נסיעה של שעתיים אל ביתה של דודה מרגלית הזאת.

נכנסו לבית ענק, עצום ומפואר. ממש של העשירים כמו בסרטים, חצר ענקית ומיזרקות ובחצר איזה 6 חתולים רובצים על הדשא הנקי.

נכנסנו, מרגלית קיבלה את פנינו בברכה. היא הייתה ממש זקנה. נכנסנו וראינו בפינת האוכל שתי בחורים משחקים פוקר, אחד בן 40 משהו כזה, והשני דתי, צעיר כזה, ממש חמוד.

אחותה של מ' שאלה אם זה הבית שלה. מרגלית צחקה ואמרה: הלוואי. זה אני א' וג' (הבחורים מהפוקר) שומרים על הבית לשכנים שבחו"ל.

מ', אחותה ש' ואני התיישבנו ליד שולחן הפוקר וצפינו בג' (המבוגר יותר) ובא' (הצעיר יותר) משחקים פוקר, על כסף אמיתי.

ג' כל הזמן הסתכל עלי, זה טיפה הלחיץ.

היה שם תוכי מדבר. ג' אמר לתוכי: "תגיד בוקר טוב!"

התוכי שתק.

ג' אמר: "נו יא בן זונה תגיד בוקר טוב או שאני תולש לך את כל הנוצות אחד אחד!!!!"

אני ומ' מסתכלות אחת על השניה די המומות.

יצאנו החוצה לחצר ואמא של מ' ועוד איזה אחת שהייתה שם אמרו שג' הזה באמת די מחורפן, משוגע כזה.

חזרנו לשולחן הפוקר ואז שיחקנו משחק קלפים כולנו יחד. וג' פשוט לא הפסיק להסתכל עליי. אחר כך ג' אמר שלא בא לו יותר לשחק ושם כיסא ממש קרוב מאחוריי. והתיישב ונשם עליי. זה ממש הלחיץ אותי!

אחר כך עלינו לקומה מעל, וש' ומ' רצו ללמד אותי משחק קלפים שאמרו שיהיה כייפי, שאני לא הכרתי.

ישבנו באחד החדרים למעלה ושיחקנו. אחר כך ג' עלה אלינו ואמר: "בנות למה עליתן?"

סתם המצאנו תירוץ, אני כבר לא זוכרת איזה.

והוא אמר: "בואו למטה, יותר כיף!!!!"

היה לו מבט של מטורף בעיניים. ש' ומ' ירדו מהר למטה, ואני באתי לרדת אחריהן אבל הוא שם לי רגל ונפלתי.

הן כבר היו למטה, ומרגלית סיפרה להן סיפורים על טיול שעשתה בחו"ל, והן ראו תמונות.

אני באתי לרדת גם והוא תפס אותי בשתי ידיו והשכיב אותי על המיטה בחדר.

שמעתי את מ' צועקת: "היי נועה את באה???"

הוא אמר לי להגיד שאני בשירותים שאני תכף יבוא.

אני שתקתי ולא אמרתי כלום. אז הוא אמר לי: "אם את לא אומרת אני בשניה הזאת אונס אותך.

אז צעקתי לה מלמעלה את מה שאמר לי להגיד וביקשתי ממנו שייתן לי ללכת.

הוא הוריד לעצמו את החולצה והמכנס ונישאר עם תחתונים. הוא אמר לי להוריד את החולצות שלי.

לא הורדתי. הוא צרח עליי, שאני יוריד מיד את החולצות, ואני כבר ממש בכיתי לגמרי בהיסטריה. הורדתי לאט לאט את החולצה העליונה, ואז את השניה. ונשארתי בחזייה.

הוא אמר לי: "יפה יפה, עכשיו תורידי את החצאית!"

לא הורדתי. והוא הוריד לי בכוח.  זה לא היה קשה, זאת הייתה חצאית מיני קצרה.

לא הבנתי למה מ' וש' לא באות לבדוק מה איתי, הזמן עבר לי כל כך לאט, אבל בעצם לא עברו אפילו שלושים שניות.

הוא נשכב עליי ונישק אותי, עם כל הרוק שלו והזיפים שלו דקרו אותי. אני צרחתי עליו תוך כדי שאני בוכה ומתנגדת: "אתה הבטחת שלא תאנוס אותי אתה הבטחת..!!!!"

הוא לא ענה והמשיך לנשק אותי ולנשק.

אני כל כך רעדתי, הרגשתי כל כך מלוכלכת, הרגשתי שהזמן לא זז, והוא ימשיך כך לנצח!

שמעתי מלמטה את מ' צועקת לי: "נועה נו כמה זמן!!!!?"

הוא קם ממני מהר, הוא הבין שמ' באה לעלות. הוא שם עליו את בגדיו חזרה ויצא מהחדר.

ואני נשארתי ערומה בוכה על המיטה.

שמעתי את הצעדים של מ' מתקרבת לחדר.

רציתי להתלבש מהר ולשכוח את זה, למחוק את מה שהיה מהראש שלי ולהמשיך. אבל לא היה לי מספיק כוח להרים את החולצה והחצאית ולהתלבש.

כולי רעדתי בטרוף, ובכיתי, השיער שלי היה פרוע והייתי הרוגה. זאת הדיוק המילה, הרוגה.

התחלתי לשים לאט לאט את החולצה ואז מ' נכנסה לחדר והייתה די המומה.

היא שאלה מה עבר עליי וזה.

הייתי חייבת לספר לה. גם הרגשתי צורך.. סיפרתי לה הכל, אני לא בטוחה שהיא הבינה משהו מהבכי שלי..

היא עזרה לי להתלבש ולשטוף פנים.

היא הבטיחה שלא תספר. אבל אני בטוחה שהיא סיפרה לש'.

כ"כ רציתי להיכנס להתקלח אבל ברור שלא יכולתי, בבית שלא שלי.

אחר כך חזרנו הביתה, ואני רצתי לחדר שלי ולא הפסקתי לבכות.

התקלחתי, נשבעת לכם שלוש שעות הייתי במקלחת.

וזהו, אני נשבעת לכם, כל מי שעברה אונס אני כ"כ ממליצה לספר! זה הייתה בשבילי ממש הקלה לספר לחברה שלי.

לאמא שלי אני לא יספר כי אני איתה בחרא יחסים, היא לא תבין ולא תעזור לי.

ואבא שלי גר בכלל בחו"ל ההורים שלי גרושים.

אבל אפילו הכמה משפטים שהצלחתי להוציא מהפה, ולספר אפילו למישהו אחד, זה הפך לי את כל הסיוט ליותר קל.

לסיפורים (נא לציין ניק):

[email protected]

שלום, הכינוי שלי הוא ר'.

לדעתי הבלוג הזה הוא דבר נפלא ומעלה מודעות שזאת, לאחר הסיוט שלי, הפכה למטרת חיי.

אני לא זוכרת הרבה ממה שהלך שם, רק איך זה התחיל. הייתי בת 5, אמי ואמו של ש' היו חברות קרובות. ש' היה מבוגר ממני ב-7 שנים. אמי ואמו הלכו לקניות והשאירו את ש' "לשמור" עלי. לבשתי אז שמלה חדשה שאמא קנתה לי וישבתי על הספה. הוא התיישב לידי ופשוט הכניס לי יד מתחת לחצאית. הוא שאל אם זה נעים ואני זוכרת בברור שעניתי כן. שנים האשמתי את עצמי על ה"כן" הזה, אבל כיום כבר הבנתי שבגיל ההוא לא יכולתי לדעת מה המשמעות האמיתית שלו. הוא הוציא את האיבר שלו ונופף אותו מולי "פשוט תכניסי אותו לפה - כמו סוכריה", הוא אמר ודחף את הזין שלו לפה שלי.

ההטרדות האלה נמשכו כל יום במשך חמש שנים. פעם אחת כשרק יצאה סידרת הסרטים של פרדי קרוגר, הייתי בערך בת 7, הוא נעל אותי בחדר שלו בחושך עם פלקטים של פרדי קרוגר, שם כפפה שלו והתחיל למשש אותי בחושך. הרבה מאד זמן אחרי זה פחדתי מהחושך ועד היום לא צפיתי בסרט אחד מהסדרה הזאת - כששואלים אותי למה, אני תמיד עונה בכנות: "כי פרדי שלי הוא אמיתי".

פעם נוספת הוא הביא חבורה של חברים שלו, שוב נעל אותי בחדר ורצה שהם יכנסו לחדר אחד אחד. אבל אמא שלי חזרה מוקדם ו"הצילה" אותי מהם. באותו יום ספרתי לה שהוא נוגע בי, אבל היא לא עשתה עם זה כלום. היא ספרה לאבא שלי והתגובה שלו הייתה "היא בטח מגזימה והוא רק ילד מתבגר בלי אבא". האלימות לא פסקה.

בערך בגיל 10 החלטתי לשים לזה סוף והתחלתי להתחמק מהבייביסיטר שלו בכל צורה אפשרית. הייתי נשארת עד מאוחר בבית הספר, מתחמקת ונעלמת, ברחתי הרבה עם הבן של השכנה שהיה בן 13, והוא הגן עליי גם מפני ש'. אף פעם לא ספרתי לבן של השכנה על ש', אבל מהפחד שלי הוא הבין לבד ודאג לשמור אותי רחוק ממנו ככל האפשר. שתקתי והדחקתי.

בגיל 14 הייתי אדם שבור, הרגשתי צורך מתמיד להרגיש נאהבת ונערצת והכרתי את א', בחור עם בעיה זהה, אבא שלו היה מפוצץ לו את הצורה. אני מניחה שמצאנו ניחומים זה בזה - הוא היה הראשון שספרתי לו את הסיפור ובטחתי בו. אבל התפוח לא נפל רחוק מהעץ וברגע ש-א' גילה את הכל הוא החל לנצל את החולשות שלי. הוא אמר שהוא יספר את זה לכולם. פחדתי ממנו, פחדתי לאבד את מה שחשבתי אז לאהבה שלו שחיפשתי פשוט בכל מקום. הוא הכריח אותי לשכב איתו וכשסירבתי הוא הכה אותי. הסתובבתי בקיץ עם שרוולים ארוכים כדי שלא יראו את הסימנים הכחולים. חברה שלי שהייתה מבוגרת ממני בשנתיים, גילתה את זה ואיימה להגיש עליו תלונה למשטרה - הוא הסתלק מהחיים שלי.

הקיץ נגמר, חזרתי לבית הספר, הייתי יותר שבורה מתמיד ושקלתי ברצינות להתאבד. באותו יום הציל אותי ידיד שלי ד', הוא התקשר אלי ושאל אותי אם הכל בסדר כי אני נראית לו עצובה וכואבת מבפנים. התחלתי לבכות וספרתי לו הכל. הוא תמך בי, הקשיב לי, והפך לבן זוג נאמן. היינו יחד שלוש שנים ועד היום ידידים קרובים מאוד.

עברו מספר שנים והתחלתי לחוות סיוטים ומה שקראו לו "זכרונות מודחקים" שיצאו החוצה. החלטתי ששום גבר לא שווה את החיים שלי, שום גבר לא שווה את הכאב הזה, להיות שבורה או לסבול מסיוטים, הם אלה שבצעו את הפשעים הרדיפות צריכות להיות על המצפון שלהם ולא שלי. התחלתי לספר לכל אדם שהכיר אותי את הסיפור שלי, את האמת עלי, זה חלק ממני, חלק מהאופי שלי, מהחיים שלי. נכון, זה לא הגיע לי אבל בכל זאת - זה קרה, והמעט שאני יכולה לעשות זה לספר את הסיפור שלי ולהעלות מודעות כדי שזה לא יקרה לחברות שלי, לא יקרה לילדים שלי ובכלל לא יקרה!

הסיוט הזה הפך אותי לחזקה יותר מאשר כל אחת אחרת שאני מכירה. ישנן הרבה בנות שפוחדות מיחסים עקב תקיפות וגם בי עמד הפחד הזה אבל התגברתי עליו, לא כל הגברים רעים או מאיימים רובם עדינים ומבינים, וידידי היו מזועזעים מהסיפור הזה. היה לי חשוב לספר את זה אבל המסר העיקרי שלי הוא - להרים את הראש גבוה ככל האפשר ולא לתת לאף אחד את הסיפוק בלשבור אותך.

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

[email protected]