" אני ישנה כל היום, מדיכאון וחוסר תזונה. וזהו, אני מתאשפזת יום שלישי בתל השומר.

אני יודעת שהיו כמה קטעים לפני הקטע הזה, הם יפורסמו בימים הקרובים (סליחה על ההמתנה), היה חשוב לי לשחרר את הפוסט הזה כי אותו כתבה thin air שמתאשפזת מחרתיים.

כבר כתבתי אצלך בעבר. היו כמה התפתחויות..

אז אמרתי שהעליתי במשקל... הגעתי ל46. על 1.57.

הגיע החופש, התחלתי לעבוד כחדרנית, ובבקרים למדתי. מ9 עד 12 לימודים, ומ12 עד 8-9 בערב עבודה. זה מוטט אותי, כי כמובן שכל הזמן הזה הייתי צריכה לעשות את ההצגה היומית שלי של "הכל מושלם".. מה שהיה כל כך לא נכון.

לא ידועת אם סיפרתי על זה בפעם הקודמת.. אבל אני מקיאה. ההגדרה של הפרעה שלי:anorexia-the purging type... שזה אנורקסיה-הסוג שמקיא.

באמצע החופש, הייתה פעם אחת שהייתי לבדי בבית, לאחר פגישה עם הפסיכולוגית שבה עוד פעם דיברנו על אשפוז. הייתי בשירותים, הקאתי כאב חד בקיבה עצר אותי.

התחלתי לבכות כי הבנתי מה אני עושה. התקשרתי לפסיכולוגית, היא התעקשה על אשפוז. יום למחרת אושפזתי בבאר שבע, במחלקה לבריאות הנפש. זה לא היה המקום המתאים בשבילי. התחלתי לרדת שוב במשקל... לא השגיחו על האכילה שלי, ויכולתי להקיא גם כרצוני. הקאתי פחות אבל הפסקתי לאכול.

גם פעם אחת הוכנסתי לחדר בידוד, מכיון שחתכתי את עצמי כל אורך היד.

אחרי חודש וקצת שוחררתי הביתה, כדי שאוכל להיכנס לשנת הלימודים. וכבר התחילו לדבר על אשפז בתל השומר. נעשיתי יותר אובססיבית מאז האשפוז.. אכלתי פחות והמשכתי להקיא. נסענו לצפון לבלות קצת.. באחד החופשים.. לא ברור לי מה קרה, אבל האובססיה גברה, בחזרתי הביתה לא הפסקתי להקיא, כל דבר קטן שהכנס לפי הוצאתי, נעשיתי פרנואידית, פחדתי מכל דבר שהיה בגוף שלי.. צמתי, ואם אכלתי משו קטן הקאתי אותו.

התחלתי לרמות בשקילות, שתיתי בקבוק של 50 גרם-חצי קילו- של מים לפני כל שקילה, ולאחר השקילה הקאתיאותם.. מכיוון שהגוף שלי צובר מים בגלל ההקאות פחדתי שהמים לא יצאו (דפוקה..אה?). לא ירדתי בהתחלה במשקל..

המחזור איחר לי בשבוע.. ואז ירדתי. חזרתי ל44.5.. זה המשקל אצל האחות, משקל לא דיגיטלי. אצלה דיאטנית זה 43.600.

קשה לי להתרכז בלימודים, ההקאות הורסות אותי.. אני ישנה כל היום, מדיכאון וחוסר תזונה. וזהו, אני מתאשפזת יום שלישי בתל השומר.

יש לי תקווה, אני מפחדת לחזור שמנה.. ושכולם ישנאו אותי.. כי כבר עכשיו אני שמנה..  אבל מקווה שיהיה בסדר.

זהו.

אני מקווה שהאישפוז ישפיע עלייך לטובה, אולי המודעות לעיניין שם תהיה גדולה יותר וכן גם המודעות להשלכות.

אני רק מאחלת לך שבפעם הבאה שתרשמי לי מייל אלו יהיו רק דברים חיוביים.

כולם אוהבים אותך ומחזקים אותך.

הרבה הצלחה ואהבה עצמית בעיקר.