"בילדותי העוזר גננת שלי התעלל בי מינית. הוא היה הביביסיטר שלי אחרי הגן והיה שומר עלי בדירה שלו עד שאמא שלי הייתה חוזרת מהעבודה."

"הייתי אוכלת כל היום מול הטלויזיה ומקיאה. ואחרי שראיתי שזה לא עוזר ועדיין אף אחד לא שם עלי, החלטתי פשוט להפסיק לאכול.

זה היה קשה בהתחלה אבל כמה ימים אחרכך כבר נעלמה לי התחושת רעב."

נשלח ע"י אנונימית ללא ציון גיל:

אין לי מושג אפילו מאיפה להתחיל.

בילדותי העוזר גננת שלי התעלל בי מינית. הוא היה הביביסיטר שלי אחרי הגן והיה שומר עלי בדירה שלו עד שאמא שלי הייתה חוזרת מהעבודה.

הוא לא אנס אותי.. אבל רוב הפעמים הוא כמעט הגיע לזה.

חוץ מזה שמכתה א' עד בערך כתה ה' כל הילדים היו קוראים לי בשמות גנאי כי הייתי שמנה.. אחרכך הורדתי בדיאטה מבוקרת 10 קילו.

כשגדלתי יותר.. היה לי חבר שכל הזמן לחץ עלי לקיים איתו יחסי מין. (הוא היה גדול ממני בארבע שנים לפחות.) אחרי שלא הסכמתי הוא נשכב עלי במיטה הפשיט אותי בכוח וברגע האחרון התחרט ואמר לי שאני אלך ולא אחזור.

רדפתי אחריו כי הייתי בטוחה שאני אשמה.. אחרי זה בכלל הרגשתי לא שווה כלום ושאף אחד לא ירצה אותי.

היו עוד כמה שדאגו להוריד לי עוד יותר את ההערה העצמית, אבל אף אחד לא באמת לקח אותי ברצינות.

הרגשתי שמנה ומכוערת.

התחלתי להקיא הכל.

הייתי אוכלת כל היום מול הטלויזיה ומקיאה. ואחרי שראיתי שזה לא עוזר ועדיין אף אחד לא שם עלי, החלטתי פשוט להפסיק לאכול.

זה היה קשה בהתחלה אבל כמה ימים אחרכך כבר נעלמה לי התחושת רעב.

הייתי מסתכלת על אוכל והייתה לי בחילה.

רזיתי הרבה וככל שהחמיאו לי והתחילו איתי.. זה נהפך להיות קיצוני יותר.

הייתי מחשבת הכל.. בודקת לאיזה מידה כבר הגעתי. על המשקל הייתי עולה לפחות חמש פעמים ביום.

בגיל 16 שכבתי עם מישהו. החבר הראשון שלי מאז החבר הקודם. אחרי זה הוא פשוט זרק אותי ואמר שאני פרה מטומטמת.

נכנסתי עוד יותר לדיכאון.. אז כבר שום דבר לא נכנס לי לפה.

לא מעדנים, לא ירקות לא כלום.

כל דבר רע שקרה לי הייתי מסיקה ישר שזה בגלל המשקל. המשקל היה אשם בהכל.

במקום לעזור לי אנשים התרחקו ממני ואמרו שזה מחליא אותם.

כל החברות שלי אמרו שנמאס להם להיות כל הזמן ליד מישהי בדיכאונות שמרעיבה את עצמה.

אחרי שניסיתי להתאבד ולקחו אותי לפסיכולוג.. חשפו את המחלה שלי.

בהתחלה אפילו לא הסכמתי לעבור טיפול.. אחרכך שיתפתי פעולה אבל הייתי ממשיכה להרעיב את עצמי.

המשקל הכי נמוך שלי היה 40.. (שזה גם היה המשקל שלי בכתה א' הייתי ילדה שמנה מאוד.) דרך אנורקסיה ירדתי חמש עשרה קילו ואפילו יותר.

בסוף החלמתי.. גוף החלים, אבל הנפש לא.

אני עדיין מרגישה שמנה, כל פעם שיוצא לי אני מורידה ארוחות.. אני עומדת ימים שלמים מול המראה וצובטת את השומנים שלי.

אנשים חושבים שאני בריאה אבל עמוק בפנים אני עדיין אותה אחת "פרה מטומטמת".

לצערי בעקבות סיפור מצער זה אני נאלצת להוסיף קטגוריה נוספת "הטרדה מינית", כמובן שלא לשכוח שקיים בלוג גם בנושא הזה שגם שם אתם יכולים לקבל תמיכה במידה והוטרדתם מינית.

 

מתמודד\ת או התמודדת עם הפרעות אכילה? רוצה לספר לנו על מה שעברת, על הנזקים שנגרמו או על איך שהצלחת לצאת מזה?

 

אמא, הבת שלך אנורקסית? איך אתם מתמודדים עם זה בתוך המשפחה?

 

 

תשתפו אותנו,

 

*בבקשה ציינו גיל וכינוי!

לינט.

 

 

"החבר שלי בגד אז חשבתי שכל זה בגלל במשקל...וזה הטעות הענקית ביותר שעשיתי בחיים שלי.....אחרי שהפסקתי עם כל הפיגור הזה של לחתוך להקיעה וכ’ו זה שבגד בי עדיין רודף אחריי ויש לי חבר חדש שאמר לי בפרוש שאם אני מרזה עוד קילו הוא עוזב"

מה רק לא עשיתי לגוף שלי...כמה ששנתי אותו...החבר שלי בגד אז חשבתי שכל זה בגלל במשקל...וזה הטעות הענקית ביותר שעשיתי בחיים שלי.....אחרי שהפסקתי עם כל הפיגור הזה של לחתוך להקיעה וכ’ו זה שבגד בי עדיין רודף אחריי ויש לי חבר חדש שאמר לי בפרוש שאם אני מרזה עוד קילו הוא עוזב...וגם האקס אמר שמאז שהפסקתי עם השטויות אני נראת הרבה יותר טוב.....אבל עכשיו אני יורדת בלי שאני ארצה כי מערכת העיקול שלי דפוקה...אני כל כך רוצה שזה יפסק וזה לא קורה!!!!!!!! אז כל הבנות שמנסות להרזות בדרך הלא נכונה תחשבו עוד פעם ועוד פעם האם זה מה שאתן רוצות?!?!?!?!?
ואתן יודעות מה עוד...אם אתן רוצות להיות רזות...תלכו לרקוד, לחדר כושר..תעשו משו עם עצמכן ואל תחכו שהכל ינחת עליכן

מתמודד\ת או התמודדת עם הפרעות אכילה? רוצה לספר לנו על מה שעברת, על הנזקים שנגרמו או על איך שהצלחת לצאת מזה?

אמא, הבת שלך אנורקסית? איך אתם מתמודדים עם זה בתוך המשפחה?

תשתפו אותנו,

*בבקשה ציינו גיל וכינוי!

לינט.

את הסיפור הבא רשמה "בולימית" היא פרסמה אותו בפורום בתפוז.

אני בת 30 ישראלית שגרה בצפון אמריקה כ- 4 שנים.
אצלי הכל התחיל בגיל 16.
התחלתי דיאטה מבוקרת, ו"נעזרתי" בשיטת ההקאות.
כל החיים קיוותי שאני אהיה אנורקסית, רציתי להיות רזה רזה... לא כי אני חושבת שזה יפה, אלא בגלל הזכות שאני אוכל לאכול הכל... (מחשבה של שמנה).
אני מקיאה מגיל 16 לא באופן קבוע.
אני כל החיים הייתי שמנה, ואני מאמינה שאני אשאר שמנה עם ובלי הקאות.
כשאני מקיאה כל ארוחה, זה עוזר לי לא להשמין, אבל אני לא מרזה כמו שאני קיוותי.
השיניים נהרסו לי, אולקוס כבר יש לי, אני בחורה מאד עצבנית, ושמנה כבר אמרתי? (אני 1.68 ושוקלת 90 ק"ג),וזה אחרי כל יום במשך שנה שאני מקיאה לפחות פעם ביום) איך זה שאני לא רזה??? איך זה שאני לא אנורקסית???
אפילו בירח דבש שלי הקאתי.
היום אני נמצאת במצב שסוף סוף אני לא צריכה ל"דחוף" אצבע בכדי להקיא, מספיק לי רק לשחק בכאילו ואני כבר מקיאה, קרה כבר שהקאתי ללא שליטה, פשוט יושבת מול הטלויזיה, ומקיאה... מטורף, אה???
לפעמים אני מתעצלת, אז אני לוקחת שקית יושבת בסלון ומקיאה... ממש חולנית, נכון???
אני בהליכי גירושין מבעלי, שהיה מודע לבעייתי, אבל בחיים לא דיבר איתי על זה, אמר לי פעם אולי פעמים שזה לא נורמלי וזהו.
המון פעמים ראה אותי מקיאה בתוך שקית וחוץ מלהגיד איכס הוא לא עשה כלום.
אימי ידעה בנעורי שאני מקיאה אבל גם היא חוץ מלהגיד לי שאני יהרוס לי את הקיבה לא עשתה כלום.
השיטה הכי קלה בשבילי להקיא, זה להתקלח (במקלחת לא אמבטיה), ולהקיא לא אכפת לי שכל הקיא עלי, אני במילא שוטפת את עצמי לאחר מכן. שטיפה קטנה למקלחת ואין שום סימן.
לפני כשנה הייתי בהריון וגם בזמן הזה הקאתי, המחשבה שלי באותו הזמן היתה במילא בהריון מקיאים אז.... אני עושה את זה במכוון, אז מה....
אחרי 10 שבועות עברתי הפלה טבעית, ואני לא רוצה לחשוב על זה שאולי אני גרמתי לעצמי ולבעלי את זה בגלל ההקאות.
אני לא מבינה איך זה, שאני מקיאה כל כך הרבה שנים ואני עדין כל כך שמנה.
לפעמים אני מנסה להפסיק עם זה, ולהתחיל דיאטה מבוקרת, אבל מהר מאד אני משלבת את ההקאות בתוך הדיאטה, וזה מה שגורם לי להרזות יותר, אבל זה גם גורם לי לזייף בדיאטה הרגילה.
אני אף פעם לא הרעבתי את עצמי, כי אני אוהבת לאכול.
אני בחורה מאד יפה, ומחזרים תמיד היו לי.
אבל יש לי בעיה, אני שמנה!!!
מה לעשות???
אני יודעת שאני נשמעת מאד מאד מבולבלת, כי זה הפעם הראשונה שאני מוציאה את זה מהלב, למרות שלעולם לא הסתרתי את זה מאף אחד, תמיד סיפרתי שאני מקיאה, לא הקאתי בסתר.

תמשיכו לשלוח סיפורים, תמשיכו ואל תפסיקו!

יש לכם את היכולת לעזור, תעזרו איכשהו.

לינט.