זה היה הדבר  האחרון ששיניתי אצלי.

שנתתי לו להשתנות.

השיער.

ולא רק הפעם. אלא בכלל.

עברתי בשנתיים האחרונות שינויי חיצוני (וגם פנימי) כל כך דראסטי , גדול , חזק ועמוק , שמחתי על כל שלב בתהליך (שעדיין ממשיך) אבל הדבר היחיד בו לא השתנה דבר, בו סרבתי לגעת (אפילו שלעיתים [קוקסטה] ניסו לדבר על ליבי לשנות גם אותו) היה השיער.

פחדתי.

פשוט פחדתי.

אולי זאת היתה דרך החתחתים בה עברתי במשך השנים עד שהרגשתי שמצאתי את התסרוקת בה הרגשתי הכי נוח.

אולי זה היה החלום של שיער מתולתל, גלי, קופצני, שובב, שמסתלסל בעדינות סביב הפנים, שהבנתי לאחר שנים ונסיונות רבים שלא יתגשם לעולם.

אולי זה המבט החדש על עצמי שנותן לי כל עיצוב שיער חדש.

מבט חיצוני ופנימי כאחד...

אולי זה חוסר האמון ביכולת שלי להוציא את האישיות שלי דרך החלק הזה שבי.

אולי זה הפחד לגלות מה יצא שם...

כל השינויים שכן עשיתי בו היו לאחר זמן רב מאוד ובהדרגה.

החל מהפעם ההיא בה הסתפרתי משער ארוך וחלק שהגיע עד לישבן (והוא שמור אצלי עד היום כצמה) לשיער באורך הכתפיים, נסיון לממש את חלום השיער המתולתל ע"י פרמננט, המשך קיצורו לתספורת קצוצה, עגולה, הוספת גוונים , וכלה בנסיונות נוספים של הספרית הנואשת שלי לשנות את הצורה הבסיסית שלו.

בכל פעם נאחזתי בו חזק כבקרנות המזבח.

לפני שבועיים , הודיעה לי הדרלינג , בדרכה החביבה והעדינה , שעם שתספורת הזאת אני נראית כמו דודה, שהיא שארית מהעבר שלי ולא מתאימה כלל לאיך שאני ניראית ומרגישה היום,  והיא מציעה לי לבוא לספר שלה שיעשה בי פלאים.

פוסיקאט (חברות, לכי תסמכי עליהן...) שהיתה איתנו, הסכימה איתה מיד.

מובן שמיד סרבתי.

אותי , לא ישברו כל כך בקלות לעשות משהו ששנים סרבתי לעשות.

אבל

הזרע ניטע ובסקר לא מעמיק מדי שעשיתי בין חברותי ומכרי התברר לי שהדעות חלוקות אבל שינוי לא יזיק לי...

וכך מצאתי את עצמי אתמול , יושבת מול מראה גדולה הנתונה במסגרת כמו של תמונה במוזיאון ונותנת לאוֹמן (לפי דבריה של הדרלינג) לעשות בשערי כברצונו וכחזונו, וכפי שאמרה לי, לאומן לא אומרים מה לעשות וההוראה היחידה שיקבל היה לעשות אותי "כוּסית" (זאת המילה שלה...).

לאחר זמן לא ארוך שבו מספריו , סכינו ומסרקו ציירו בשערות ראשי, ניבטה מהראי הממוסגר לתפארת דמות חדשה ולא מוכרת.

קצוצת שיער.

סעורת שיער.

מעורבב . מבולגן.

אומרים שסקסית.

אומרים שצעירה יותר.

אומרים שמתאים מאוד.

אומרים שאחרת. שונה.

אומרים שצריך להתרגל.

וגם אני...

(כל כך לא הכרתי את הדמות שניבטה מולי בראי הבוקר, שכל סידרי הבוקר המוקפדים התערבבו והשתנו להם...)

שלב נוסף בשינוי שבי, נחצה...

לבינתיים...