כינוי:
פּט מין: נקבה Google:
תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הוסף מסר | 10/2008
halloween ופחדים
טוב אז בשישי שוב הלוואין שזה גם אומר יומולדת לחבר שעושה קבוע מסיבת
תחפושות וסשן הלוואין כי הזמנתי אחד וחבל משתף איתי פעולה בינתיים בכל מה
שביקשתי לגבי המשחק הזה. למעשה... רגע לפני שאני אפתח את הפוסט אני אצטט
מה שהיה לו לומר עליי ועל המשחק (זה היה ביום השני להתכתבות עם ההיא
מהפוסט הקודם ובכיתי כשסיימתי לקרוא)...
איש-חדש לא תמיד צודק.
X עצמו לא מבין איך הדמות שלו משתלב כי גם הוא לא מכיר
את הז'אנר. אז הוא מנסה דברים. הדמות באמת הוא ההכי לא סופר-גיבור
מביניכם. הוא יותר כוחות עזר.
אנחנו לא משחקים כאן מו"ד ולא משחקים משחק טקטי צבאי של סופר גיבורים.
איש-חדש לא שיחק איתי סופר גיבורים אף פעם. הוא לא מבין איך אני רואה את הסופר
גיבורים (אנחנו לא מסכימים על הרבה מהמהות שלהם)
מהמייל הנוכחי ששלחת אליי (זה שאני מגיב לו), אני מתרשם שאת יותר קרובה למה שאני רציתי מ
איש-חדש.
אני מרוצה מהתפקוד שלך במשחק - בפגישות ומחוצה להן.
אני לא הייתי
רוצה שתרגישי שאת צריכה להשתנות. אני לא צריך עוד
איש-חדש, עוד Y, עוד Z או
עוד X. אני צריך פט בקבוצה - פט שחושבת כמו פט, מגיבה כמו פט ומשחקת כמו פט ולא כמו שהיא חושבת שאחרים עושים יותר טוב. אני עד כה
מרוצה מהמשחק של פט כמו שהוא. אם לא הייתי - הייתי אומר.
אוף כמה שהוא עשה לי טוב עם המייל הזה. בכולופן כמו שכבר אמרתי, הוא נותן
לי (בגדול) לעשות מה שבא לי ולכן מחר בצהרים הבא אלינו לטובה משחקים בביתי
הלא כל כך קט anymore סשן הלוואין ובהתאם הבטחתי כיבוד הולם. אז בינתיים יש
לנו כדורי שוקולד קצת מעוכים כדלעות ועם גבעולים ופרצופים (לא רואים טוב,
אבל הציפוי באמת כתום)
ועוגיות של רוחות ודלעות (וגם כמה חתולים וכף רגל אחת)
והרבה יותר קל ממה שחששתי לעבוד עם רויאל אייסינג, אבל יש כאן הרבה הרבה שעות של התקשקשות שלי עם לצפות ולצייר על עוגיות.
ויהיו עוגיות סנדוויץ' כעכבישים (אני לא רוצה שהנחשים שיהוו רגליים יאבדו
טריות אז אני מחכה עם זה למחר) וגם מין סיר קטן כמו של מכשפות לרקוח דברים
מלא בנחשי גומי כחלק מהדקורציה (באמת בדקתי איך מזמינים קרח יבש לאפקט של
אדים והחלטתי לוותר בסוף) ואני מתכוננת להחשיך ולהקפיא עם מזגן ולהדליק
המוני נרות.
ואת כל זה אני מספרת לכם, כי הצלחתי להשיג בעזרתו האדיבה של הירקן של
שורצקי (שיקרא מעתה והלאה המלך) דלעות בגודל סביר כדי לפסל בהן ואני
מפחדת מזה נורא, אז הרבה יותר קל לשחק עם פרצופים לכדורי שוקולד ולצלם
ולראות רק עוד פרק אחד (אהמ, ארבעה, אבל מי סופר) של זהות בדויה ולכתוב
פוסט, רק לא להתחיל לחתוך. וגם אח"כ אני אוכל להגיד שפשוט עשיתי את זה
כשכבר הייתי נורא עייפה ולכן פספסתי. תראו איזה דלעת חיננית
אז מחר אני בטח אשלים את הפיסול
ואמורה לקפוץ לקנות בד ולתפור תחפושת למסיבה של הערב (עדיין נטולת
רעיונות, אני פשוט אתפור גלימה עם קפוצ'ון טרולים אם לא תציעו משהו מגניב
ויישים, בעצם עזבו ישים, מגניב, אני איישם) ולהכין את הבית כמובן ותכננתי
גם לעבור בלחמים ולקנות קרמשניט, כי אני מאד אוהבת את הקרמשניט שלהם וכי
הם עושים עליה מין קישוט קורי עכביש אז זה מתאים ונותן לי תירוץ. מצד שני
אני נזכרת כמה עלה לי כבר ה"חג" הזה וכמה אני אהיה לחוצה בזמן וחושבת
שאולי עדיף לוותר. נראה איך אני ארגיש כלפי זה מחר בבוקר (אם בכלל אצליח
לקום בבוקר).
טוב למעשה רוב ההתכתבות הזו היתה משעשעת והיא במייל רק כי לחבל וגם לאיש-חדש חסום המסנג'ל בעבודה... אז הנה הדיון
ני: [בתגובה למייל ששמתי למעלה] אתה איש מקסים ואני מאד מאד אוהבת אותך
אני חושבת שאני לא אומרת לך את זה מספיק. העלת לי דמעות בעיניים.
תודה
ני: היי
עכשיו גיליתי ששוב שכחתי את הנייד
אפשר למצוא אותי במשרד
09-9XXXXXX
חבל: תודה |חיבוק|
גם אני אוהב אותך.
אבל אני חייב להודות, שיש פה גם נצלנות מצידי.
אחת מהן, היא שאני רוצה למשוך את המשחק למשחק של דמויות ולא כלי משחית, יותר קרוב ל"אני מאמין" שלך משל חלק מהאחרים.
אני רוצה שאת תשפיעי עליהם ולא הם עלייך.
הם צריכים לחשוב על הדמות, ולא על מה שהיא יכולה לעשות.
חבל: את זמינה לי במייל, ואת כבר אישרת את המשחק ביום שישי.
אני לא צריך לנדנד לך בטל של העבודה.
איך עובר היום?
ני: בחוסר יעילות וטיולים
שזה מצויין
חבל: למה יש לי הרגשה שאת עובדת יותר ביעילות מהבית?
ני: כי לא שמעת על מסע קניות הבגדים שערכתי בראשון בזמן העבודה מהבית
חבל: שמעתי על מסע קניות שעשית אתמול, לא בזמן העבודה :-) [הוא מתכוון לקניות שלי ב4שף מהפוסט הקודם]
ני: :)
כן, אולי עדיף שאפסיק עם זה לטובת חשבון הבנק שלי
ני: חופש חופש
אני בחופש מחר ומחרתיים
יש!!
חבל: זו שחיתות את יודעת?
גם קניות, גם עבודה מהבית, וגם חופש.
את בן אדם מושחת פט בערוגת הבצל!
ני: יש לי 45 ימי חופש
הגיע הזמן שאני אשתמש שחלק מהם, וזה בין היתר כדי להכין לנו אירוח הולם לשישי אז לא לקטר!
חבל: גם 45 ימי חופש זה דבר מושחת! אני במינוס של כ10 ימי חופש. שחיתות!
אגב, את לא צריכה לטרוח כדי לארח אותנו. אלא אם את נהנית מזה.
אנחנו בטח נהנה מזה, אבל אם את לא, האם זה לא הופך אותנו לסוג של טפילים? (אני יודע שאנחנו ארבה, אבל אולי גם דברים אחרים?)
ני: אני מאד נהנת לארח אתכם, מה שלא הופך אתכם לפחות ארבה
אבל אם בסוף אנשים אוספים אחריהם את הצלחות והכוסות ולא צריך לקרצף את הבית אחריי זה מספיק לי
וטוב שהזכרת לי, לקחתי כוסות וסכום
עוד משהו נגמר בפעם שעברה?
חבל: אמא שלי [שבביתה שיחקנו בשבוע שעבר] טענה שאנחנו שותים כמו ארבה. שאלה "מים זה לא טוב?"
כשחושבים על זה, ביום שישי האחרון, במשהו כמו 5 שעות, כל אחד מאיתנו שתה 3 ליטר שתיה מתוקה. סיימנו 12 בקבוקי שתייה.
זה לא עבודה של ארבה?
ני: ללא כל ספק ארבה, ולא רק בגלל השתייה המרובה :)
זה חלק מהותי מהיותנו שחקני תפקידים
חבל: זה כמו משפטים בפסיכימטרי?
1. שחקני התפקידים מכלים את כל המזון והמשקה בדרך שלהם.
2. ארבה מכלה את כל המזון והמשקה בדרך שלו
האם אפשר להסיק מהמשפטים האלה שארבה מורכב משחקני תפקידים?
ני: האם כל שחקני התפקידים הם ארבה?
חבל: האם תפקיד הארבה הוא לשחק?
ני: כמה זמן יקח לקבוצה עם חמישה שחקנים למלא חדר של 4-3 מר' בבקבוקים ריקים?
חבל: מה חמישה שחקנים? המנחה עציץ?
אם בקבוק שתייה היה על השולחן, ואף שחקן לא שתה ממנו - האם הוא באמת היה?
טוב, אני הולכת לחתוך דלעת. ויש מי לאק
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
