| |
אנחנו בכיור ואנחנו נשארים בכיור |
כינוי:
פּט מין: נקבה Google:
תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
הוסף מסר | 11/2008
halloween 3 (כי כמו כל דבר טוב, זה מתחלק בשלוש)
הצלחתי להתאפק. לא נסעתי לנחלת
בינימין וכן התעלפתי כראוי על ספתי האהובה. ואז היה סשן הלוואין עם מלא
אוירה וחושך בצהרים ונרות וקר והיה כיף. כלומר כיף חוץ מזה שהקבוצה שלנו
לא מתפקדת בכלל ואני אמורה להיות מפקדת הצוות הלא מתפקד הזה וכבר קיבלתי
הלילה מייל מה"בוס" שלי שיורד על הדמות שלי ועלינו נורא ולקחתי את זה מידי
ללב (אבל אני מאד נהנית מזה שהמשחק המשכי כל הזמן ואנחנו משחקים כל השבוע
במייל). אחריו ראיתי חדשות ונסעתי לקיסריה (במהירות הולכת וגואה, אני
חייבת להפסיק לנסוע כל כך מהר שכשאני מאטה ל-150 זה נראה לי פתאום לאט)
למסיבת הלוואין שלי נטולת תחפושת. לבשתי חולצה מגניבה כזו שאני תפרתי שיש
לה דמות מרכזית ושרוולים שחורים מתרחבים בקצה עם שול ארוך כזה (כזו שאנשים
כן שאלו אותי למה התחפשתי). הבאתי איתי קופסה מלאה בעוגיות (כי הארבה
בקושי אכלו וגם לא התלהבו כראוי) וגם כמובן את הדלעות. ילד היומולדת כל כך
התלהב ואמר לי שהשלמתי לו את היומולדת ושהוא לא מצא לקנות השנה וכמעט היה
לו יומולדת לא מושלם ואני הפכתי אותו למושלם ואז גם התלהב נורא מהעוגיות
(כמו רבים אחרים) וקיבלתי השלמה מלאה פלוס של התשומי שהייתי זקוקה לו אחרי
כל ההשקעה הזו. כלומר חבל התלהב ואיש-חדש ניסה לומר שאני צריכה לחשב ולבקש
מהם כסף כשאני מתחילה להתלהב בפעם הבאה ושהם אוהבים את זה שאני עושה
ומגזימה, אבל זה היה כמו בפרק של הנסיך הקטן שבו המבוגרים לא מבינים מהו
בית יפה אלא אם אומרים כמה הוא עולה, ולגמרי לא סיפק את הצורך האינסופי
שלי לאחרונה באהבה והערכה. המון אנשים לא הגיעו השנה למסיבה (ידעתי את זה
מראש, סימסו להזהיר אותי) והיה לי קצת מוזר ובודד בהתחלה, אבל אז אימצה
אותי חבורת צעירים בשיא הטבעיות וכך קיבלתי מעיל וחברים לעישון ואז מעיל
חלופי (נתתי את שלי לאחת המעשנות האחרות) והתלהבו איתי וממני והיה ממש כיף
וכמובן לא הפסיקו להחמיא לי ולטעון שאני נראית צעירה לפחות בעשר שנים
מגילי ועוד ועוד. אני אוהבת אנשים צעירים. אני חייבת להגיע יותר למסיבות
יומולדת של אחים צעירים של מיטב חבריי. שמרו את מספר הטלפון שלי היום
כ"פטי המגניבה" :c) וגם אחד מהם זכר משנה שעברה איך קוראים לכשכוש והזכיר
לי שהזמנתי אותו לג'ימייל (אני עדיין לא זוכרת, אבל הוא זכר את המייל שלי,
אז הוא בטח זוכר נכון) וגם כשנפרדנו הוא חיבק אותי חיבוק ענק והרים אותי
(הוא איש ממש גדול וגבוה) וזה היה מוזר. אני לא רגילה שאנשים מרימים אותי,
אני די גבוהה בעצמי וזה היה מאד כיף. כיף בסיסי כזה, של אנשים שנורא טבעי
להם פשוט לשבת לידך ולדבר ולהתחבר ברמה האנושית הכי טבעית ונוחה.
עכשיו השארתי הודעת מזלטוב לגיסי וטיילתי עם הכשכוש ואני רק מנציחה רגע את כל הטוב הזה שעולה על גדותיו בי והולכת לישון.
- למדתי היום איך לאפסן את המצת במחשוף כשאין כיסים, מאד נוח, איך לא חשבתי על זה קודם?
-
אני מוצאת את עצמי נותנת לאיש-חדש יותר מידי רמזים על כאן ואיך למצוא את
כאן ואני לא ממש בטוחה למה אני עושה את זה ותוהה עד כמה אני אתחרט. לא שיש
לי איזה סוד גדול להסתיר ובכל זאת.
- כשהגעתי גיליתי ששכחתי את המזגן פועל. כמה חסכוני מצידי (כן, גם החלונות היו פתוחים)
- החלזונות קטנים יותר השנה או שזה רק נדמה לי?
היו לי עוד אנקדוטות לציון שחשבתי על הפוסט בטיול עם הכשכוש שלי, אבל כמובן ששכחתי אותן בדרך. אולי אוסיף מאוחר יותר.
לילה טוב
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
