| |
אנחנו בכיור ואנחנו נשארים בכיור |
כינוי:
פּט מין: נקבה Google:
תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הוסף מסר | 3/2009
בכלל לא זקוקה לאשפוז, זה רק נדמה ככה כשמדברים איתי
חבל ויורז טרולי נוסעים מחר (בנסיך, אחרי ויכוח קצר) לאילת לסופש. הנפש טוענת שאני מתכוננת לזה כמו מבצע צבאי. אני טוענת שאני מתכוננת לכל דבר כמו מבצע צבאי, זה פשוט טיפה גדול יותר, אז זה נראה ככה.
אז הנסיך מוכן. הבית פחות או יותר מוכן למטיילת החדשה שהיא גם הדוגי-סיטר לסופש זה. המכתב שלה (עם טלפונים לשעת חירום, פירוט מה יש לאכול ועוד) עוד לא החל להכתב. ועוד לא התחלתי לארוז (בעיקר כי אני לא מצליחה להחליט איזה תיק אני רוצה לקחת, שאלה שאם למישהו היה ספק היא קריטית לאריזות).
אמש היה ריח מוזר בבית כשהגעתי (מאוחר כי קפצתי למורישה לתת לה מפתח לביקור הכשכוש והרעבה מחר אחה"צ, שלא יהיו לבד עד שהמטיילת החדשה מגיעה בערב המאוחר). אחרי ריחרוח מאסיבי בחלקים שונים של הבית הגעתי למסקנה שזה משהו שקשור לפינת אוכל (הריקה, אבל אני חושבת לקנות את זו). בסופו של דבר החלטתי לשפוך קומקום מים רותחים לכיור גדוש סבון ולקוות לטוב. כמובן שלקח לי זמן להגיע למסקנה הזו וגם הייתי נורא עייפה (כי ערב קודם שיחקתי "רק לרגע" עם תמונות והייתי ערה עד שתיים וחצי וכן, קמתי בבוקר בזמן לנסוע אל ההר). רגע לפני שנכנסתי למיטה, החלטתי שהריח נשאר וחייבים (כשפתחתי הכל נדמה שהריח חלף). ואז! הו אז כששפכתי קומקום ואת זעמו על הסבון והכיור, טפטפו עם המים שתי פיסות לא קטות (קטות זה רבים של קט, לא?) של אבנית. כל הריח הזה והעייפות ובכלל הפעילו אצלי איזה חוש פולני קמאי. פתאום הבנתי שבנסיעה עד אילת ובחזרה אני עלולה למות, ואז אימי תגיעה לכאן; ולאימי, זאת יש לדעת, יש שריטת ניקוי קומקומים קשה. ואז מה? גם אני אמות וגם היא לא תהיה גאה בי? מיד עצרתי את כל הכנות השינה וניקיתי את הקומקום (זה לקח זמן כי התחלתי עם חומץ ואז גיליתי שהאבנית כבר במצב לוחמני ועברתי למסירי אבנית יותר מרשימים).
למתעניינים, אני לא בטוחה שזה עבד. אבל, נראה שכל המים הרותחים האלה בכל זאת עשו משהו כי היום בצהרים באופן לגמרי בלתי צפוי טוחן האשפה ירק עליי פיסת מתכת, שאאל"ט היא הקיסם שאותו הוא ניסה ולא הצליח לעכל עוד בראשנה (לא, מה פתאום! לא פירקתי אותו מאז, מתישהו הוא פשוט הפסיק לעשות קולות משונים והחלטתי שהוא בסדר).
jambo
אני נוסעת
נ.ב. החלפנו גם את השק השני. כרגע הוא אוכל את האוכל המאד חדש שלו. טפו טפו טפו מלח מים שום בצל.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
