שתי קומות מתחתיי משפצים. למעשה אם הבנתי נכון, משפצים את האמבטיה, והם לא עברו למקום אחר בינתיים (אל תשאלו אותי איך זה עובד). השיפוצים התחילו לפני למעלה משבוע (לא סימנתי לי תאריך). השיפוצניק הבטיח לי שאת "השבירות הגדולות והרועשות" הם מסיימים בתוך "יומיים, מקסימום שלושה". אם השיפוצים מתחתי לא יסתיימו בקרוב אני הורגת מישהו, גם אם זה אומר שיקח זמן עד שהם יביאו שיפוצניק חדש או שהיורשים ישפצו עוד.

השק הרביעי הגיע ובינתיים נאכלו ממנו שתי ארוחות. האוכל החדש מכיל 60% בשר (תרנגולות חופש וסלומון), 20% פירות וירקות ו-20% שיבולת שועל ואורז חום. איכשהו למרות זאת יש בו 33% חלבון (עולה לי "רק" לעומת אחוזי הבשר, אבל זה אחוז מאד גבוה לאוכל לכלבים) וגולת הכותרת <טה טה> 24% שומן. האוכל האיכותי ("סופר פרימיום") הכי שמן שיש בשוק. כשכוש לא מראה סימני התלהבות, אבל הבוקר (למרות שנאלצתי לקרוא לו לקערה ולעשות פרצופים מאיימים) הוא אכל הכל (התנהגות חריגה ללא ספק). אופטימיות זהירה במיוחד נרשמה באיזורנו.

העורב בארצנו, מה שאומר שאני כל השבוע (מהיום ועד שלישי הבא) בהרצליה. היא עשתה היום מאמצים כנים להיות נחמדה וחביבה על כולם (גם זו, התנהגות חריגה ללא ספק). בינתיים זה מצליח לה. אני מקווה שהיא תתמיד. עוד בהר עוזב (שוב) אחד מחבריי, לטובת הונגריה. הוא בהר עד חמישי ובראשון הוא כבר על טיסה. עוד לא ממש הבנתי שהוא עוזב אותי.

אחרי ההר (וביקור תנחומים בשבעת הכוכבים), ארזתי פה 12 מתנות כערכת בת מצווה לשכנתי הקטנה והאהובה ושמתי פעמיי לדיסקוטק. לא הייתי כל כך הרבה שנים במקום דומה שמיד כתבתי פה דיסקונט ואז הבנתי ששגיתי. האמת? ההפקה הצליחה והיה אירוע שמח. מעניין מה תהיה התגובה על מתנתי ההו-כה-מושקעת. קצת השתוללתי, אבל אני אוהבת את הקטנה ובחסך מתמיד של אחיין יחיד בחו"ל. ספיקינג אוף אחייני שלחתי חבילה ארה"בה אתמול בבוקר. ספיקינג אוף ארה"בה, אני חושבת (שוקלת?!) לשנע את עצמי ארה"בה לבמברשוט, לראשנה ולטיול נהיגה באמצע (כן, היא מחכה לי שם). האמת שהתוכנית קוסמת לי יותר ויותר מלבד מחירה (ומצאתי טיסה בכ-$400 פחות מהמחיר ה"רגיל").

אחרי בת המצווה (והחברה הרווקה הבודדת הנוספת שהקפצתי לביתה אחרי שהיא אירחה לי חברה בכל הערב) ביקרתי בסניף אייס הסמוך. רכשתי לי צבע למשקופים וכסאות מתקפלים. מאד בורגני מצידי לקראת פסח  :) ואם כבר פסח... מעולם לא קיבלתי כל כך הרבה הזמנות לפסח כמו השנה. ממש קשה לאנשים עם הרעיון ש"אין לי איפה להיות". המצחיק הוא שאני לא עושה פסח עם הוריי כבר לא מעט שנים. השנה זה רק יותר בולט לעולם.

Viszontlátásra