| |
אנחנו בכיור ואנחנו נשארים בכיור |
כינוי:
פּט מין: נקבה Google:
תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הוסף מסר | 7/2009
חם, מתוח והבטלה גמורה. הניגודים האלה הורגים אותי.
בתחילת השבוע הכשכוש עבר בדיקות מקיפות (כולל דם ורנטגן) אצל הוט החדש (והיקר שעשה רושם מצויין, אנחנו נשארים) שלנו. הוא במצב מצויין. כלומר חוץ מהאגן שלו, אבל אלה לא חדשות, וגם שם המצב "מצויין יחסית לגילו". הידד.
מחר אני הולכת לראיון עבודה. לא הייתי באחד כבר מעל שנה. אני חושבת שאני לא רוצה את העבודה. לא לגמרי בטוחה למה אני הולכת. כלומר זו חברה שבכל פעם שאני מסתכלת על מודעות (ולא עושה איתן כלום) מחפשת. זו חברה שראיינתי אצלנו פעם מישהו שבא ממנה וסיפר לי עליה דברים לא נעימים כלל (יש לי נטייה כזו להיות מאד לא פורמלית ולהוציא מאנשים דברים שהם לא התכוונו לספר). אבל זו גם חברה שתיאורטית עושה דברים מעניינים ויש לי מה ללמוד בה. משהו ללמוד. ממש ללמוד בעבודה. אני לא בטוחה שאני זוכרת איך זה ללמוד משהו חדש... ואני יכולה לספר לעצמי ולכם בעוד אלף מילים כמה אני לא רוצה את המקום (או למען האמת חוששת שהוא מסוג המקומות ששומר נפשו ירחק), אבל החיזור המזוייף הזה שדווקא מקומות כאלה אלופים בו, הוא מחמיא לי מאד. הם עובדים עם שתי תוכנות מרכזיות. אני לא מכירה אף אחת מהן והם יודעים את זה. הם לא מצמצו כששמעו את ציפיות השכר שלי (אני מגיעה דרך השמה, לא חלמתי לכתוב להם ישירות למודעה). אני לא צנועה בכלל בציפיות שכר שלי. הם לחוצים נוראאא, אבל אין להם בעיה לחכות לי חודש שאתפטר. גם אצלם אוכל לעבוד לפחות חלקית מהבית. וכל זה עוד לפני שנפגשנו.
אני מפחדת ממקומות כאלה; וגם קצת חוששת ממחר. מספיק כדי לכתוב פה במקום ללכת לישון שנת לילה (טובה לא צפויה). מספיק כדי שאחליף/אחדש לק. מספיק שאוציא סנדלים יפים מהארון ואנעל אותן. כאלה שלא יצאו ממנו כבר מעל 3 שנים (טוב נו, יצאו בהעברות דירה, אבל לא ננעלו).
ישבתי היום בהר וקראתי חלקים ניכרים מהאתר שלהם. אני מוכנה. הם חרטטנים לא קטנים (כצפוי מהתחום) ויש להם לקוחות גדולים שמהווים את הפוטנציאל של העניין והלימוד וכל השאר. אני חוששת שאני הולכת לקראת בועה. אולי דימוי מוצלח יותר יהיה לעבר רשת שטווה עבורי עכביש מיומן, רק על מנת ללכוד אותי. פתאום הרעיון של לעבוד רק בעברית עם לקוחות מהארץ מאד קוסם לי. אני ממילא בכלוב של זהב. אולי הגיע הזמן להחליף את הכלוב. הדלת פתוחה?
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
