היום פתאום הבנתי שלא כתבתי פה די מזמן, שגם לא בדקתי פידים (RSS) ושבכלל כל מה שאני עסוקה בו הוא בית ו/או מרתונים אינסופיים (ממש) של דיוידים (וצריבה וכו'). אז השלמתי קצת פידים, עסקתי עוד קצת בבית והנה אני כאן, מעדכנת.
הנה מייל ששלחתי לפני כמה ימים למתושלח ולרעבה שמבהיר קצת את המצב והעיסוקים:
רק רציתי להגיד שיש לי
כיריים כיריים כיריים כיריים כיריים כיריים כיריים כיריים כיריים כיריים כיריים כיריים פינת-אוכל כיריים כיריים כיריים פינת-אוכל פינת-אוכל פינת-אוכל פינת-אוכל כיריים כיריים כיריים כיריים פינת-אוכל פינת-אוכל פינת-אוכל פינת-אוכל פינת-אוכל פינת-אוכל פינת-אוכל פינת-אוכל פינת-אוכל פינת-אוכל פינת-אוכל חדשים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1111111111111111111
והכל עובד ויפה. אושר גדול.
(אני כזו בורגנית, הולכת להתבייש רגע בפינה. רגע עבר כיריים כיריים כיריים כיריים פינת-אוכל כיריים כיריים פינת-אוכל פינת-אוכל :)
כן, שנה אחרי,
סאגת הכיריים (שהיו לה עוד מורדות ופניות וסיבוכים)
הסתיימה. היום גם החליפו לי שני כיסאות. כרגע אני עסוקה בעיקר בחיפוש קופסאות למיון פאזלים* ומציאת מדף תבלינים מזכוכית**. כמו שאפשר להבין החיים בסדר. הכל כרגיל... בית, ילדים, חברות, משפחה, הר.
ספיקינג אוף הר היום קיבלתי תזכורת לכמה אני לא אוהבת אותם וכמה עדיף שאלך קצת יותר לראיונות עבודה.
אנחנו טיול לילה
[וגם אמרתי כבר כיריים כיריים פינת אוכל פינת אוכל כיריים?!?]
* רכשתי כמות לא סבירה והוצאתי כמות אפילו פחות סבירה של כסף, יום לפני שנסעתי סופסוף להזמין את פינת האוכל, שהיא כמובן גם השולחן שעליו אפשר להרכיב פאזלים.
** עשיתי קנייה מעט גדולה בחנות ההודית בשוק רמלה אליו גררתי את המתושלח והמורישה לא מאד מזמן.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
