| |
אנחנו בכיור ואנחנו נשארים בכיור |
כינוי:
פּט מין: נקבה Google:
תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הוסף מסר | 8/2009
עת לנוח?
לא 'בטוחה למה, אבל כל חבריי שכבר יודעים שאני מובטלת הייטק גאה, מניחים שאבלה עכשיו תקופה בבית "לנוח" (או משהו בסגנון). לא, הם לא חושבים שלא אצליח למצוא עבודה חלופית (חלילה). למעשה כולם בטוחים ברמה מעוררת התפעלות שאמצא עבודה חלופית טובה בשניות (או לכל היותר תוך ימים). הם פשוט חושבים ש"צריך לנוח" בין עבודה לעבודה או משהו. חבריי היקרים, אתם הרי יודעים שכבר לפחות חצי שנה אני נחה ומבלה עם הכשכוש כל בוקר בגינה, עובדת מהבית ארבעה ימים בשבוע, עובדת ימים קצרים בהרצליה כשאני שם כי כך נוח לי, עושה סידורים כשצריך וחותכת כשמתאים לי. למעשה רובכם יודעים שכיניתי את התקופה האחרונה פנסייה. החלק שהכי מפחיד אותי בעבודה חדשה הוא שאני כבר לא זוכרת איך באמת עובדים במשרה מלאה. למה הו למה נראה לכם שאני באמת זקוקה לזמן מנוחה?
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
