| |
אנחנו בכיור ואנחנו נשארים בכיור |
כינוי:
פּט מין: נקבה Google:
תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הוסף מסר | 9/2009
לא הכינותי מראש
ולכן בשלישי וברביעי נכנסתי למוד בתיה עוזיאל במלוא העזוז. בהשראת זיקוקית הנפלאה (שראיתי כבר לפני חצי שנה את הפוסטים המתאימים שלה ואמרתי שזה רעיון מצויין להכין מראש) שלחתי שנות טובות קטנות, חמודות ויצירתיות. כל אחד (או משפחה, בואו לא נהיה קטנוניים) יקבל שלוש "קופסאות גפרורים". ברביעי שלחתי בשני גלים - בבוקר, בביקור שבו רכשתי בולים נוספים (עשיתי איזה טעות קטנה בקניה מהאוטומט ועכשיו יש לי בולים למשלוח בארץ לעשור הקרוב); ובערב, עת גיליתי שהקטינו את פתחי תיבות הדואר האדומות (כנראה שאנשים נוהגים לזרוק בהן זבל) ולכן מצאתי את עצמי (שוב) מבקרת במרכז החלוקה ומצאתי גם עובדי דואר נעימים ונאמנים שהסכימו לקחת את המעטפות המבויילות שלי (כל היום שקלתי וביילתי. הרגשתי קצת כמו סוחר סמים בזעיר אנפין) ולהעביר אותן מיד לחלוקה. לפחות השנה (בניגוד) כולם יקבלו בזמן (אולי חוץ מהרחוקה). תודה זיקוקית!
(תוספת מאוחרת - שדה הקרב)
באותו רביעי גם התפטרתי סופית והעברתי את כל חומרי הועד המרובים שבילו בביתי כחודש ומול מחשבי מספר ימי עבודה רצופה. הידד! קשה לי לתאר איזו הקלה וכמה טוב לי בלי, שלא לומר כמה שלווה חזרה לביתנו שעל דלתו לא דופקים יותר שכנים כשאני לא כאן (ולא משתכנעים שאם אני לא עונה זה אומר שאני באמת לא כאן ומוציאים את הכשכוש מדעתו).
אני כותבת עכשיו כי המורישה תקלטה הערב (שוב) באיזה פאב ובאנו לתת לה רוח גבית או להפגין נוכחות או לפרגן או לתמוך או אנילאבטוחהמה, אבל נראה שהיינו מאד אפקטיביות. עייף לי נורא.
החדשה האולי הכי מרעישה שיש לי היא שהזמנתי את הוריי לחג והם גם אישרו את בואם*. זה אומר שממחר (או אולי מראשון) הבית מתחיל להתכונן למסדר המפקדת. אם יש צורך להבהיר, מסדר המפקדת כולל גם תספורת לכשכוש, קיצוץ ציפורניים לרעבה ובכלל תהליך מורכב ומקיף של סדר, ניקיון בפינות אליהן לא מגיעים בניקיון הרגיל וכמובן בישול מרובה. אם להודות על האמת, אני נהנת מאד מהתוצאה הסופית, שבלי מוטיבציה מתאימה אני לא מגיעה אליה וכמובן משוויון הנפש של אימי שברור לה שאני ת מ י ד מחזיקה את ביתי מצוחצח ואת מקררי מלא (מחר אצלם, כדי שהשנה תהיה גם תמונה של לפני).
תכף שנה חדשה ועוד לא עשיתי שום חשבון נפש ושום החלטות הרות גורל. עבר לי?
* אני מייחסת את האישור הקליל לעובדה שכשהם אך חזרו מהרחוקה, באתי אליהם עם תבניות אוכל ועוגה שהספיקו להם לארבעה ימים ונעמו לחיכם. כן, אני בתפקיד הבת למופת בימים אילו.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
