| |
אנחנו בכיור ואנחנו נשארים בכיור |
כינוי:
פּט מין: נקבה Google:
תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הוסף מסר | 11/2009
מחמאות צרכניות ותמימות סביבתית
לאור זה שאני ממהרת להשמיץ פה בששון את החנויות וכל ספקי השירות שמתעמרים בי, חשבתי שכשמגיעות מחמאות ראוי לתת גם אותן. שתי מחמאות גדולות לי:
1. לפני כמעט חצי שנה רכשתי לי זוג משקפיים חדשים בחנות של רשת בליסימה (בסניף של קרליבך). לפני שבועיים כשניקיתי אותם, איזשהו חלקון פלסטיק עדין בחיבור שבצד המשקף נשבר. לקח לי עוד יומיים או שלושה להגיע אליהם כדי לטפל בבעיה (כי אפשר היה עדיין להרכיב אותן ואני כידוע אדם מלא תוכניות וחסר זמן). במהלך הימים האלה הכנתי נאומים חוצבי לבבות ולהבות על אחריות, מחירם ועוד ועוד. לשמחתי ולהפתעתי מיד כשנכנסתי זיהתה אותי מנהלת החנות (בילי). היא ראתה מה הבעיה ובלי להתעכב שנייה או להתבלבל הורתה לטכנאי שלידה להתקשר ליבואן ולהזמין לי מסגרת חדשה-דנדשה. היבואן (כמובן?) לא ענה. ביקשו ממני שלושה ימי סבלנות ושילחו אותי לדרכי, בלי המשקפיים. בתום שלוש הימים הסתבר שאין ליבואן יותר את המסגרת הזו. ביקשו עוד יום לחפש לי אותה. ואז עוד יום. ועוד אחד. בסופו של דבר אחרי הרבה התנצלויות ומבוכה (כי הרי לא מדובר במסגרת עתיקה, אלא בדגם חדש), הציעו לי מסגרת חלופית (מאד דומה של אותו יצרן, רק מעט גדולה יותר) או כל מסגרת אחרת שאבחר בחנות. ביקרתי, בחרתי, והאופטיקאי התקין לי את העדשות במקום. בזמן שנאלצתי להעביר שם, נתנה לי בילי (המנהלת כזכור) לבחור משקפי שמש לפיצוי. מזמן מזמן שלא קיבלתי כזה שירות טוב, נאמן (לא אני רדפתי אחריהם, להפך), התנצלויות וטעם טוב. פשוט נפלא! עכשיו גם התחדשתי שוב במסגרת חדשה (שאני ממש אוהבת) וגם במשקפי שמש (ורודים) נהדרים. בילי והצוות שלה מקצועיים ויודעים גם לתת שירות. ממליצה בחום.
2. לפני מספר חודשים חידשתי ביטוח לנסיך. במהלך החידוש גיליתי שאני יכולה לשלם עליו (במסלול הלקוח המועדף שבו אני נמצאת) אך ורק בהוראת קבע בכרטיס אשראי. למה? ככה. כל מחאותיי לא עזרו. לא מזומן, לא העברה, לא תשלום אחד באשראי - הוראת קבע. כעובדת בנק בעברי, אני יודעת שהרעיון של לאפשר לחברת ביטוח לגבות ממני משהו מתי שבא להם הוא רעיון רע במיוחד. אני לא בטוחה למה ביטוח הוא כזה עולם לא מסודר (שלא לומר על גבול החוקי כמעט), אבל כזה הוא. בשנה שעברה, חייבו אותי בהוראת קבע בלי שאבקש או אאשר אותה (שערורייה קטנה בפני עצמה בעיני). גיליתי את כל זה בטעות אחרי שביטלתי את הויזה (כאל, כי בלי מילת ביקורת הם לא יצאו מפה, אפילו שזה פוסט חיובי). כשגיליתי ביטלתי מיד את הוראת הקבע. השנה נאלצתי לחדש אותה. כאל לא יכולים לאשר הודעת קבע שבוטלה בלי פקס. כן כן, פקס. אישור טלפוני לא טוב. גם אימייל לא מספיק. אפילו אימייל עם חתימה אוטנטית שלי. הסברתי לנציגה שהיא יכולה לקבל אימייל אמיתי ממני עם חתימה שהם יכולים לאשר, או פקס מחברה שלי עם חתימה מזוייפת שהם ידעו שאינה שלי. הנציגה הבהירה לי שפקס עם חתימה מזוייפת הוא מה שהיא מעדיפה וצריכה. השיא היה כשהתקשרה אליי המנהלת שלה (או קשרי לקוחות או איכשלאקורימלהם) והציעה לפצות אותי בעלויות השיחות שלי אליהם (כן, עשרות אגורות). היא אגב גם הסבירה לי שאין דבר כזה שיעדיפו את הפקס וגם שתמיד אפשר להתעקש ולקבל מישהו בכיר יותר במקום (ולא עם המתנה של 24 שעות). איך? לכאל הפתרונים, כי תאמינו לי שניסיתי, התעקשתי, בחביבות, בתקיפות, ובסוף בחוסר חביבות מופגן.
אז למה אני מספרת לכם את כל הסיפור הארוך הזה? כי מאז אני מחפשת לי כרטיס אשראי חוץ בנקאי שיחליף לי את הכאל. לא סתם חוץ בנקאי, אלא אחד שהוא גם בחינם וגם לא מתכוון לשלוח לי פרסומות ולמכור אותי למגוון מאגרי מידע. המסע לא היה פשוט. הוא היה ארוך. בדרך לא עשיתי אמריקן. למה? כי כדי לקבל אותו חינם, דרך מועדון של קופ"ח מכבי, הייתי צריכה להסכים שמכבי ומגוון החברות שבקשר עם המועדון שלה יחליפו פרטים עם אמריקן ומגוון החברות שרכשתי אצלם. אח"כ לא עשיתי כרטיס You (של מגה ודור אלון שאני לקוחה קבועה בשניהם והכי טבעי שאעשה כרטיס שלהם). למה? כי גם הם מבטיחים לשייך אותי לשני מאגרי מידע שמגוון די רחב של חנויות חולקות. הם מגדילים לעשות וכבר בתנאים מבהירים שאני יכולה לבחור לבקש להוציא את עצמי מהמאגרים האלה, אבל אם אעשה כן אאלץ לוותר גם על הכרטיס שלהם. ואז, באה הגאולה. סופרפארם עם כרטיס המועדון שלהם (לייף סטייל של ישרכרט) לא מכריחים אותי להיות שייכת לשום מאגר (לפחות לפי האותיות הקטנות שנתנו לי לקרוא). הם מעבדים את המידע של הקניות שלי אצלם ושולחים קופונים מותאמים. זהו. והוא חינם לשנתיים הראשונות. אחרי התלבטות קצרה סיפרתי להם שאני מובטלה, ובכל זאת אישרו לי כרטיס. לקח להם חמישה ימי עבודה, כדי לאשר אותו ולשלוח לי בסימוס קוד וכתובת לאתר של פדקס, בו תיאמתי לעצמי בלי המתנה ובנוחות מסירה (מה שעורר בי אופטימיות שלא נכזבה לקראת הבאות). הבוקר (יום המסירה) חיכה לי בדואר מכתב מישרכרט עם קוד סודי. למרות הסופה האיומה בחוץ (סגרתי תריסים מפחד שהחלונות לא יעמדו בלחץ) השליח הגיע חצי שעה אחרי תחילת חלון הזמן שלו. הצלחה ותענוג. יש לי כרטיס חדש.
אז למה תמימות סביבתית? כי השליח חובש הכיפה שהגיע בדיוק בעודי מכינה לעצמי קפה, הסכים לשתות אחד אחרי היסוסים. אני משוכנעת שהוא הניח שזה בית שומר כשרות לפי איזור המגורים. הוא גם שאל משהו על בעלי. אני אגב, שיתפתי פעולה ועניתי. הוא כבר היה באמצע הקפה ולא רציתי להרוס לו. הספלים האלה מעולם לא ראו משהו אחר מנס קפה ותה. אני יודעת, לא שיא הכשרות, ועדיין. ביום כזה נראה לי שעדיף למסור כרטיס בנועם ולהתחמם מעט רגע לפני שחוזרים לטוסטוס.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
