השגרה מצויינה. אם רק הייתי מוצאת מידי פעם מודעת דרושים שנראית לי מספיק
כדי לשלוח אליה מייל הייתי יותר רגועה, אבל אני משתדלת לא לתת לזה להטריד
אותי (ומצליחה באופן גורף לא רע בכלל). לאחרונה לקחתי על עצמי קצת יותר
מידי קריאה (בוקלאב, ספרייה בעקבותיו, טרילוגיה נהדרת מהנתנתיים ועוד).
בנוסף אני "עושה הרבה קווליטי טיים" עם הוריי (כל אחד בנפרד בא לפה
לבקרני). כדאי אולי שאעשה פחות אם אני רוצה שנמשיך להיות ביחסים כל כך
טובים.
בשבוע שעבר תם הניסוי שלי ושל אורנג'. לא הצלחתי לשכנע אותם בצדקת דרכי
וגם הם לא הצליחו בשלהם, וכך אתמול נפרדו דרכינו. הבוקר ביליתי (שוב)
בטלפון עם מגוון ספקי אינטרנט חלופיים. את התוצאות סיכמתי לחבל כך:
"במסגרת פט מובטלת ויש לה הרבה יותר
מידי זמן בידיים, נגמר לי ניסוי אורנג' ולא התחייבתי אליהם (הם רוצים
התחייבות לשלוש שנים (הורדתי אותם לשנתיים) שבהן משלמים ומזדכים על הראוטר
שלהם. אם מתנתקים לפני כן אי אפשר להחזיר אותו, חייבים לקנות ואני הרי לא
זקוקה לו).
הדיל החדש מבזק נשמע לי אטרקטיבי - בזק
בינלאומי (אינטרנט) נותנים עכשיו (אם אתה לא מחוייב למשהו אחר כספק, אבל
גם אם יש לך התחייבות לתשתית) 2.5 כולל תשתית בחבילת "באנדל" 100 ש"ח
לחודש כולל מע"מ עם התחייבות לשנה (אין יציאות, ביטולים והקפאות).
עד כאן פט שירותי התמקחות עם ספקי אינטרנט בערבון מוגבל."
גם לאבי ניסיתי לספר מה נסגר (מסנג'ר, הוא ביקש פרטים). הסיכום שלו היה מאד מפרגן:
"טוב אני לא הבנתי את הסיפור אבל את לא טיפשה אז אם החלטת אז כנראה זה היה הכי משתלם"
חוצמזה אני עסוקה כהרגלי ביותר מידי בישול ואפייה (התמונה משבוע שעבר, חד
פעמי זה רק כשאני מביאה עוגות לבתים זרים, אתמול כבר אפיתי שוב אך לא
צילמתי)

מבלה בבונדינג עם הוֶטית שתכף טסה לחו"ל לתקופה ובבונדינג של הוֶטית ושלי עם הנפש (עם הכשכוש שהיה אצל הוֶט האישי שלו בשני). הרצליה פיתוח מאד נעימה לצהרים וגלידה עם חברות ככה סתם בלי מחוייבויות לחזור לעבוד.
רואה המון חברים. עדיין לא בקשר עם המורישה. ואחרי שעשיתי היום קניות
ומצאתי נרות חנוכה (וכמובן מיד קניתי) אני מהססת אם להזמין חברים שוב
בחנוכה. מצד אחד מאד מדגדג לי. מצד שני המעשה האחראי יהיה להמנע מהזמנות
חברים המוניות שעולות לא מעט. אולי אני אזמין אדומים בחנוכה ואכבה שני
נרות בסופגנייה אחת.
התמונה השלישית כמעט מוכנה (וכבר תלויה למרות שהיא בתהליכים). יש אהילים
חדשים בסלון ועציץ חדש נאה מקשט את המדרגות לביתי. הלוח המחיק השחור
סופסוף תלוי בחדר העבודה. החיים יפים. האופטימיות מרקיעה לשחקים חדשים.
למה צריך לעבוד?