לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


אנחנו בכיור ואנחנו נשארים בכיור
כינוי:  פּט

מין: נקבה

Google: 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031




הוסף מסר

7/2010

איזה חוסר שלווה ולא מספיקים שום דבר


השבוע ראיתי את האורתופד. הוא לא מסכים עם הכירורג (לא חושבת שסיפרתי כאן חוויות אחריו). הם חלוקים האם הנזק הוא לכל החיים אם לאו. אני לא יודעת למי להאמין. בעוד כחודש כירורג שני לחוו"ד נוספת. אני מרגישה כל כך חולנית נכה קשישה מסכנה כשאני מספרת על זה.

ברביעי היה אינצידנט נוסף עם הכשכוש. כל פעם כזו מקצרת את חיי בכמה שנים. גם הפעם הסכנה טרם חלפה כליל, אבל סימנים מעודדים נראים מסביב. כשכושון יאלץ ללמוד ללכת עם מחסום אנטי נישנושים. אני רוצה לפקח יותר מקרוב על מה הוא מכניס לפה. קנינו אחד היום. הוא לא ממש מרוצה מכל העניין כפי שאפשר היה לנחש בקלות.

חוצמזה חם ורק יולי.. היה שבוע מתיש בעבודה ומתיש בכללי. שילמתי כל השבוע על מה שלא עשיתי בסופש בעקבות הנפילה ובכלזאת לא הצלחתי לאסוף את עצמי ולעשות מעשים שיעשו לי טוב. למעשה התחילה בשני מטיילת חדשה ועד האינצידנט הספקתי יום אחד להסתובב לי במרחבי העיר וגם לקנות שטויות לרוב (כולל אוכל כי אין פה) ולשמח לבב פטוניות. האינצידנט סגר את הפינה הזו לגמרי.

בחזית הג'ירף והפיל בכל בוקר אני מוצאת איזה תיקון קטנטן שאני חייבת לעשות לפני האפייה. לפעמים התיקון מזיק יותר משמועיל. הבוקר לדוגמה בעקבות תאונה קטנה ומצערת הג'ירף איבד את המחושים שלו. אני מקווה להצליח למצות לפחות אחד מהם מחר ולאפות כבר (כן, אני נוזפת בעצמי).

היום אימי חגגה יומולדת ובעוד שבוע היא פורשת. נכשלתי בארגון והפקת מפגש משפחתי טראנס אטלנטי באורופה. לא מפתיע ועדיין מעט מאכזב. הצפוניים באו לפה היום כדי לחסוך לי ויצאנו למסעדה ביחד. כמובן שהם הגיעו כהרגלם מאוחר מידי ורצו בכלזאת לעשות פה דבר או שניים וכך הצלחנו לפתוח עוד בטרם הארוחה בסוג של מיני משבר-מריבה. שונאת שזה קורה. זה מרגיש לי כל כך בחזרה לימי הטיפשעשרה. הצלחנו להתגבר ובסופו של דבר היתה ארוחה נחמדה. לא רק, אלא שהיא היתה מרוצה מהמתנה (שזה בקנה מידה של נס אלוהי קטן עד בינוני במקרה של אימי).
לקראת בואם קמתי מוקדם מידי בשישי (לפחות הפעם היה לי תירוץ) וניסיתי להספיק כמה שיותר. כשאני נכנסת למצב "צריך לעשות הכל" אני מוצאת את עצמי עושה דברים מאד משונים. הבוקר לדוגמה סידרתי מחדש את ארגז הכלים שלי. מין הידועות שקריטי שכל הברגים, הדיבלים והמברגים שלך יהיו מסודרים. זה לא סתם חשוב, אלא חשוב יותר מלנקות או לבשל או לעשות קניות. אני מקטרת אבל האמת שהספקתי די הרבה, כולל המחסום החדש לעיל.
אם לא אערוך קניות בקרוב אשקול ברצינות לעבור לתזונה מאגוזים ומיני זרעונים, מהם דווקא יש בשפע בבית.
נכתב על ידי פּט , 24/7/2010 02:08   בקטגוריות כשכושי, שמש נצחית בראש צלול, אוד מוצל ממאזדה  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פט ב-25/7/2010 23:12



הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , האופטימיים , החנונים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפּט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פּט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)