לא קל להכנס למטבח חדש ולהתמצא בו כשאת שם לבד, אבל במטבח של אחותי וגיסי על שלושת קירות הארונות שבו, שני תנורי אפייה בפרנהייט (עם פנל הפעלה יחיד) ואי שגם בכל תחתיותיו יש ארונות היה לי קשה ממש להתאפק ולא להתקשר לאחותי כל חמש דקות. זה לא מנע ממני לבשל ובעיקר לאפות. הדבר היחיד שבאמת הנצחתי היו הדוגמניות. אני לא נצמדת לסדר, כי הנסיעה הזו היתה בעיקר משפחה ופחות טיול, כך שלמרות שאפיתי אותן לקראת סוף הביקור ויום הולדתה של אחותי (כדי שישאר ממני טעם אחרי לכתי) הן מתאימות פה.
תכננתי לנסות אותן מרגע שקראתי את המתכון (נוב' 2009), אבל בארץ חמאת הבוטנים נראה לי אפילו יותר מתאים (וטעים).
המתכון המקורי מדבר על תריסר תירסרים. לי יצאו 159 עוגיות (כן, ספרתי). השתמשתי בשוקולד צ'יפס לבנים ובטעם חמאת בוטנים (דההה). הן טעימות. הן אפילו מאד טעימות ויוצאות כמו שפחות רואים בתמונה עם ברק נצנצי שכזה שלא מזהים עליו מיד שהוא סוכר. האם הן שוות את (שעות) העבודה? אני לא בטוחה, ואני מאד אוהבת חמאת בוטנים.
אני יודעת שהעולם השפוי קונה ספרים ובגדים ונעליים בארה"ב. אני הבאתי איתי (בין היתר) PB צ'יפס, צ'יפים בטעם ריבת חלב, צ'יפים זעירים ומשוקולד מריר עם לפחות 70% מוצקי קקאו.
לא לדאוג - קניתי גם בגדים, נעליים, ספרים ודוידים לרוב.
נ.ב. שלא תחשדו במצלמה או בצלמת, נייר האפייה אצלם צהבהב-חום כשהוא חדש.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
