היום
הייתי באוליפיה. ביקרתי בקריית הקפיטול ועשיתי סיור בבניין הקפיטול עצמו.
היה נחמד ומעניין. יצאתי לסיור "פרטי" (יוצא סיור כל שעה עגולה לא משנה כמה
אנשים באים) ותוך רבע שעה היינו כבר שבעה עם המאחרים המצטרפים. ניגנתי קצת
על פסנתר הכנף בחדר הקבלה לאורחים חשובים (הוא נעול למבקרים "רגילים" לא
בסיור מודרך) ויש לי תמונה להוכיח את זה :) הסיור ערך שעה.
אחריו (באומץ) נסעתי לחפש איזה מפל קטון שהגברת במרכז התיירים (שחניתי לידו
אז נכנסתי) המליצה עליו. לקח לי רגע ושתי פינות של טעות, וקובי ואני מצאנו
אותו. ירוק ירוק ורטוב. אני כזו גרוטאה, מפחדת מהחלקות ונפילות, וראיתי
הרבה יותר מידי סדרות על רוצחים סדרתיים בארה"ב שהאמת שלא ממש נהנתי. עם
זאת יש לי תמונות מאממות ובכח ההדחקה (המצויין) שלי אין לי ספק שאזכור תוך
יומיים (עד אולי חודש) טיול מקסים. משם נסעתי לטקומה למוזיאון הזכוכית.
איש בכניסה התפלא שאני רוצה לשלם מחיר מלא ואני לא בקולג' (אולי החולצה של
דיסני עם איה בלבלה אותו). אחרי ששילמתי מחיר מלא, הוא המליץ לי להכנס מיד
להדגמה של איזה אומן. היה מעלף. ממש. הם עובדים בשיטה הוניציאנית, שזה
אומר לא אומן לבד אלא צוות שלם שבו יש אומן מוביל ומגוון (שלושה הפעם)
עוזרים. הם עשו דברים מאד מרשימים עם זכוכית. הו כמה אני אוהבת זכוכית. אם פעם יהיה לי כסף וסטודיו, אולי.
אח"כ הייתי בתערוכות. אחת מהן היתה ציור/פסל/תמונה של יער מזכוכית.
מה יפה, אין לי מילים. אסור לצלם. אחרת היתה של ציורי ילדים. מסתבר שכבר
שנים שהם נותנים לילדים לצייר ציורים ואחת לחודש (אאל"ט) הם בוחרים ציור
יצירתי אחד ומפסלים אותו מזכוכית (בנוכחות הילד
המצייר ועם פינוש שלו בהערות). הם עושים שניים - אחד לילד ואחד למוזיאון.
עכשיו יש תערוכה שלמה שבה יש את הפסלים ואת הציורים לצידם. איזה יופי של עבודות.
איזה יופי של רעיונות. נפלא. תערוכה שלישית היתה פחות מוצלחת לטעמי (תמיד
יש אחת שאוהבים פחות, לא?) וכמובן יש להם את הגשר של יצירות צ'יהולי שכבר
ראיתי ועדיין הוא מדהים. כן, צילמתי בגשר ובהדגמות המון המון.
 
בדרך חזרה לפה נתקעתי בכל מיני פקקים וקובי לא אמר לי בזמן לרדת
מהכביש המהיר ובכלל, אוף. הדבר שהכי עודד אותי זה שהיה לי ברור שאולי אני
מגיעה לבית של אנשים עצבנים, אבל כאלה שמחכים לי לאוכל ותכף אשטוף ידיים
ואעבור מיד לארוחה טובה. אכן כך היה. וחיכתה לי גם הפתעה... הגיע הכיסוי
שלי לנקסוס. הכיסוי בצבעים בהירים יותר ממה שהייתי בוחרת, אבל הוא ממש כמו
הדגם ששלחתי לה כסקיצה. היא עובדת מדוייק ברמות מפחידות. הכל תפור ביד. מאד
מאד יפה. הינשוף שהזמנתי לאיריס גם הוא נאה עד מאד בעיני. כחול למרות
שבחרתי לה ורוד, אבל למה בקטנוניות? וגם... בגלל שהיא היתה בחופש ולא שלחה
לי בזמן, היא שלחה לי ינשופון נוסף לפיצוי. ירוק. בדיוק כמו שרציתי להזמין
לעצמי ובגלל שהאשראי שלי לא עבד עם האתר וביקשתי מאבא להזמין התפדחתי
(והתקמצנתי) ולא הזמנתי לי. איזה אושר!
 
אני חושבת שקל להבחין שיום מצויין עבר על כוחותינו בארהביה.
 
מחר
כזכור השיפוצניקים מתחילים ואני פותחת להם (9.30-9.45). אני חושבת שעד שהם
יבואו (ואולי קצת אחריי) אעשה לי כביסה. עוד בתוכנית להחזיר את חולצת
הפשרה או חנות מוזלת לספרים. אם באיזור הספרים אז גם BB&B ואם בחולצה
אז אולי חזיה ורימל ליפעת (ובטח גם לי אמצא שלל) ואם אצליח את שניהם אהיה
גאה (אבל אני בספק, לא בא לי להלחץ).  בסוף תדלקתי לי היום. אני אמורה לבקש
מאיריס כסף על הדלק שאני נוסעת עליו?
 
סופשבוע הבא הוא אחרון שלי, הוא ארוך ארוך עם 4 ביולי עד שאני נוסעת.
אני תוהה אם ניסע, אם אני רוצה לומר על זה משהו, אם יש לי סיכוי לנסוע לבד.
נו עוד נראה.
 
עוד לא קניתי שום דבר לזוהר (קניתי כבר משהו למיכל ואלון, ליפעת ולשיר). אין לי גם רעיון, אמא - את יכולה לנסות לחשוב על משהו?

 

 

נשיקות,

ני