כבר כמה שנים שבמהלך רוב היום (או לפחות בקצותיו) אני מתכתבת עם חברים. למעשה אני כותבת הרבה (הרבה) יותר משאני מדברת. לאחרונה זכיתי ללא מעט פנינים מחבריי ובפרט מחברה אחת שמגיבה פה וסרבה לפרסם בעצמה (או שלמעשה אמרה לי תכתבי, כשאמרתי לה שהיא חייבת לפרסם או שאני אפרסם)... אז חיפשתי גם קצת יותר לאחור, הנה השלל..

בתגובה לכך שהכנתי לעצמי שניצלים (הטריגר לפוסט הזה):

אני הולכת לחפש אוכל. יואו בא לי שניצל. אל תדברי על שניצלים יותר! או מיי גאד. שניצל ופירה. שניצל בלי כלום. שניצל עם שומשום, שניצלונים שרופים קטנים והורסי שיניים.

שניצל.

הממ.

אלך לאכול איזה מוקפץ צמחוני ומעפן שהכנתי אתמול /-:  [דיטי]

אני הולכת לחפש לי עוד אוכל. מרגישה כמו טרמיט, אני הולכת לפרק את המקרר. [דיטי]

‫אני אוכלת את היוגורט המסכן שלי מול המחשב.‬  [קוקיות]

אני הולכת להכין לי אוכל, אני גוועת מישומה. פופקורן זה לא דבר משביע במיוחד.  [דיטי]

[באמצע שיחה על דברים אחרים]

ני: ‫שומעת רגע מזונות ‫קוסקוס עם מרק ירקות (ציפור אוכל? אין בזה עגבניות)‬

  ני: מזונות, אוכל, מנג'רה  [קטע משיחת מסנג'ל, הנפש כמובן]

החתולה הייתה נודניקית ברמות. אולי גם היא הריחה את הגז, או שפשוט רצתה תוספת אוכל.
סיפרתי לך על הכינוי החדש שלה? אוליביה טוויסט?  [חבל]

מספיק לי סילבסטר "אוכל מיוחד לשלפוחית השתן" לולו ומיצי "אני ישנה איתך למרות שאני מתחפרת בחולות כל היום" מיץ.  [דיטי]

ובמהלך החיפושים, נתקלתי גם בזה (שכחתי לגמרי).

טוב נראה לי שמספיק להערב, אנחנו טיול ולמיטה (והספר).