אני חבושה כבר שישה וחצי שבועות ברצף והחלטתי שהגיע (מזמן) הזמן לטיפת נורמליות בבית וגם פה, בערוגה. כידוע נורמליות אצלי קודם כל באה לידי ביטוי בבילוי במטבח. חיפשתי מתכון שאפשר לעשות את חלקו לא ממש פיזית שם, בעמידה, אלא כאן, על ספתי האוהבת שכבר אפשר לשרטט עליה בקלילות את צורת עכוזי המדוייקת גם שעתיים אחרי שאני עוזבת אותה. אחרי כמויות המתכונים שסומנו ונקראו בשבועות הללו, היה לי ברור שאלה יהיו עוגיות כלשהן (למרות שאני חייבת להודות שאני מתפתה לנסות את עוגת השוקולד-קינואה).

הפור נפל על עוגיות טחינה. האמת שאני בכלל לא אוהבת טחינה ולמעשה לא אוכלת דבר שעמדה לידו טחינה אם יש לי חשד שהם אולי, במקרה קל, אפילו אם לא נראה כך, אמרו שלום שלום. אני כן אוהבת שומשום וגם חלווה. עוגיות טחינה לרוב דומות יותר לחלווה מלדבר הגולמי, המר והמגעיל האהוב כל כך על העם היושב בציון. את המתכון לעוגיות האלה מצאתי רגע לפני שנסעתי לרחוקים (ובאמתחתי בין היתר ממרח חלווה). חשבתי שעוגיות כאלה ישמחו אותם מאד, אבל אז הסתבר ששם אין תמיד להשיג את הגולמית מהיצרן ה"טוב" וגם כשיש מחירה מרקיע שחקים ולכן עדיף לא להמר על מתכון בלתי מוכר, ללא קשר לעד כמה החמיאו לו, מצדדיו, סביבו ומגיביו (כי הוא עלול להיות העומד).

אני לא זוכרת איפה נתקלתי בו ועכשיו בגיגול הן לא עולות לפי הכותר שהעתקתי אצלי, אולם אצלי הן הופיעו כ"עוגיות טחינה הטובות מכולן של בני סיידא‎". שם מבטיח מאד וגם מתכונים של מר סיידא נוטים להיות פשוטים ועם זאת להצליח. עם כל הסימנים החיוביים הללו הלכתי להמיס חמאה (מהמקפיא) בקערה במיקרוגל. מתכון מאד מאד דומה לזה שבידי (מרגרינה במקום חמאה) מצאתי עכשיו בויינט והוא גורס כ-40 עגיות, אז נכון, אני נוטה לקטנות וגם יש לי את כפות ה"גלידה" הזעיקות לעוגיות ועדיין.. כ-85 עוגיות, המתכון שהעתקתי עם השינויים לגרסה שלי, לפניכם.

עוגיות טחינה (טעימות מאד, אבל שאכלתי כבר טובות מהן :)

בקערה ללוש לבצק
200 גרם חמאה רכה (מיקרוגל, אין כמו מיקרוגל, הוא טיפה מפרק את החמאה כך שזה לא טעים למריחה אחרי, אבל באפייה כמעט לא מורגש וחוסך עבודה, זמן, תכנון מוקדם ומה לא)
3 כוסות קמח (אני החלפתי אחת לקמח מלא)
1 אבקת אפיה
כוס סוכר (החלפתי חצי באבקת סוכרזית איכותית ללא טעמי לואי, 6 שקיות, בפעם הבאה אשים 7)
כוס טחינה גולמית
שקדים לקישוט, אם רוצים, אפשר לוותר

ליצור כדורים קטנים ולשים בכל כדור 1/2 שקד לבן (גפרור שקד, זה מה שזמין פה תמיד, קטנים כמו שכבר הבנו זה עניין יחסי). לאפות עד להזהבה (הן כמעט לא מתפשטות, אפשר לצופף. אני אפיתי בטוסטר אובן גדול, על 180 מעלות בערך 18 דקות, הן כמעט ולא משנות צבע).

אכן, אין ביצים במתכון, והוא כמעט טבעוני ובריא. את החלק הכי חשוב כמעט ופספסנו (ולמדתי על בשרי), יש לחכות שיתקררו ממש לפני שנוגעים בהן. כשהעוגיות לוהטות (או רק חמות) הן מתפוררות לחלקיקים מכל מגע קל (כמו של תבנית מעל תבנית לשם זוית צילום יותר מרשימה).

כן כן, תמונות.. מחר. מבטיחה. בקרוב גם עוד קיטורים על המצב ועדכוני כשכוש המזדהה איתי.

כן, אפיתי בקומות בבת אחת את שתי התבניות, לראשונה בחיי והפכתי את התחתונה לעליונה אחרי כמה דקות (האמצעית נשארה באותו מיקום לכל אורך האפייה). יצא בסדר, כלומר לא ניכר שנאפה בשכבות.