כשכוש ואני בטיול בטפטוף הקל. אנחנו חוזרים מהמכולת הרחוקה שבה מצאנו יוגורמה כדי להכין לנו כזה (תרד, מה לי וללקטוף חובזה ועוד בשדות שכלבים לא עושים בהם כלמיניים). שני צעירים פונים לפנינו מאחת הפינות ומדברים:
צעיר א': "בכל פעם שאני מתקשר או רוצה לקפוץ היא עסוקה מידי ורוצה שאני אקבע איתה מראש ואתכנן"
צעיר ב': "בטח, כי היא אישה"
אני מתגלגלת מצחוק מאחוריהם. צעיר א' מיד עוצר ומציע לי להכות את צעיר ב' (שמתגלה כבעל שיער חום ארוך וחלק ופנים יאמי, אם כבר בחיבתי לאילו שעד לא מזמן היו קטינים עסקינן). אני ממשיכה לצחוק ומסרבת בנימוס. צעיר ב' מסביר שהוא צחק, אני אומרת שאם כך מזל שאני צוחקת. הם חוזרים ללכת לפנינו.
צעיר ב': "מה? מותר לי, אני בן של אם חד הורית"
צעיר א': "אתה בן של אם חד תאית".
כשכוש ואני פונים ימינה לגינה והמשך השיחה מתרחק ונעלם מאיתנו.
מוקדם יותר היום כשכוש ואני אצל הוט (משושה). יש לו עוד אסיסטנט חדש וכשכוש מתאהב בו אהבה במבט ראשון (ומתנהג בהתאם למופת כשהוא אוחז בו בלפיתה שאינה מאפשרת תנועה ועדיין אינה חונקת). אני בהתאם מיד מפלרטטת איתו. אני חוששת שאיזשהו סכר שהיה צריך להשאר סגור בבטחה נפרץ.
שוב בבית, עם קייט בוש הראשון והלוויתנים בווליום לא הולם, מתחברת מחדש לעבודה כדי לסגור "פינות" לקראת שבוע הבא. אני מצפה שהפינות האלה עוד יקחו לי כמה שעות. לא, לא יכולתי לעשות את הדברים אתמול, כך שטוב שעשיתי יום קליל אחד.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
