חזרתי מאסאדו אצל הוריי הנפש. אני אחרי 8-10 כוסות יין (טוב, יש שם חדר יין) וכ-3 כוסות מים לדילול, לקראת יומולדת של המתושלח.

היה אחה"צ של הרבה הרבה (יותר מידי?) אלכוהול טוב (כרגיל). הסכמתי בעקבות סיפורי צבא וגבורה לאתגר של ציפור לערב תחרות שתייה (על שוטים של טקילה, Cuervo 1800). הנפש סרבה בתוקף לשפוט והחליטה להצטרף, לא ברור עדיין אם לתחרות או סתם לשתייה. ציפור עדיין לא הרים את הכפפה לעשות לנו ארוחת בולונז (אחת ההתמחויות שלו) לקראת השתייה.

יצאתי משם מצויידת ב- Bravdo Cabernet Sauvignon 2008 כי כשנכנסתי סיפרתי שהתדלדל מאד המעיין המקומי.

אני כבר אחרי טיול עם הכשכוש.

אני לא מאמינה שנהגתי ככה הביתה. אני ממש מתלבטת אם לקחת מונית ליומולדת של המתושלח. כן, זה כנראה יהיה הדבר האחראי ונכון לעשות.

אין ספק שאם לא הייתי אדם אחראי וחייבת לעבוד, אלכוהוליזם זו קריירה חלופית שמתאימה לי. אוי זה נשמע כל כך רע כשאני מגדירה את עצמי כך. אני באמת כן אדם אחראי. פעם בחודשיים-שלושה (או שנתיים או בעצם ארבע) מותר, לא?

היק! תרבחו ותסעדו