אחרי שהלכתי לישון (אפילו לא ממש מוקדם) רק הבוקר, ישנתי רע, הרעבה הפריעה לי בטירוף ועוד התעוררתי באמצע מביעותים, התעוררתי הבוקר לקולות פכפוך נעימים שהזכירו לי גלויות ירוקות ונעימות כמו כל פינות החמד ב-Lake district האהוב עליי עד מאד. לקח לי ממש מעט זמן להתאושש ולהבין שהקולות הללו אינם כה פסטורלים בקומה השביעית בבניין בדרום ת"א. זינקתי מהמיטה כדי למצוא שעברתי עוד טיפה דרומה, לשכונת הארגזים ורוב ביתי שורה במים בגובה של כ-2-3 ס"מ.

כך, במקום בוקר רגוע של שגרה, סדר יום וטיולים בשמש, מצאתי את עצמי מתלבטת מה עושים קודם, מתחילים לגרוף לפני שעוד שטיח טובע (או שפרקט חדר השינה מוצף), מתחילים לדוג כדי לנסות להציל חפצים, או מתקשרים לאינסטלטור. אחרי רגע קצר הבנתי שמתחילים מלא לבהות בחוסר אמון בצינור המנותק מהקיר שממנו נובע המעיין ומכן לסגור את ברז המים הראשי. שעה וחצי-שעתיים מאוחר יותר כבר הצלחתי לצאת עם כשכושי וספר מהבית, ההפוך עדיין, אך מתוקן ויבש (עם מגוון יוצאים מין הכלל שהותרתי מחוץ לחלונות בתקווה שהשמש תעשה את חלקה בהצלת המצב).

חזרנו ואחרי מקלחת מהירה טסתי לאסוף את הוריי ושמנו פעמינו למסה. מה אומר? טעימי! אני לא מאמינה שקוראים לגושי הבצק הכבדים שנמכרים בואקום בסופר באותו שם כמו לבצקניות האווריריות והאלוהיות שאכלתי, אבל ככה זה. באמת שמזמן מזמן תכננתי. אולי סופסוף אכין לבדי ניוקי. חזרנו לפה וגילינו את ברז המים הראשי שלי סגור (שוב), מה שעדיין לא עורר את חשדי, אבל דקות מאוחר יותר הסתבר שלא כל הבית הוצף, כי המים זרמו למטה באותו הקצב שהם זרמו לצדדים ולמעשה הצפתי את בית השכנים מתחתיי. מאוחר יותר גיליתי שהמים הגיעו גם שתי קומות מטה. אני שוקלת להתקלח מעתה עם בגד ים, כי ניכר שמתישהו אמצא את עצמי קומה (אחת לפחות) למטה יותר באמצע מקלחת. מדהים. בסופו של דבר נראה שהבעיה נפתרה והנזילה הראשונית היתה תוצר לואי שלה (השכנים התחילו מלהיות משוכנעים שעדיין כשהמים אצלי פתוחים הנזילה מתגברת). בניגוד לצפוי דיברתי חלק מצומצם מאד מהיום בטלפון עם חברים. ויתרתי על בירה לטובת כנראה פיקניקון בשישי, כי באמת שפשוט לא היה לי כח. אם אתם מוצאים את עצמכם בסיטואציה דומה עצתי היא להוסיף למים קצת נוזל שטיפה איכותי, כדי שאם כבר, תעשו עבודה יסודית באמת.

מה עשו הילדים אתם תוהים? ובכן כשכוש קם איתי, לא נראה מתבלבל מידי מזה שהוא צריך לפלס דרכו בשלולית ועבר לחדר העבודה הספוג, מתכרבל במרומי הפוף, בחלקיו היבשים. הרעבה לעומת זאת, בחרה לעזוב את הסלון היבש, לטובת מעבר בשלולית וכניסה (רטובת מה) למיטה ברגע שהיתה גישה אליה. שניהם לא נראו או התנהגו כאילו בית מוצף גורם להם למצוקה כלשהי (כולל נביחות מרובות במיוחד על האינסטלטור שלנו).

 לכו תסבירו לבית שביקשתי עניין בעבודה, בעבודה, לא כאן, או בעבודה מכאן. ולכל מי שדאגה - ללק (כמעט לגמרי) שלום