and I looked and I beheld a pale horse, and the name that sat upon him was Death, and Hell followed.

התחלתי לראות מחדש, בצורה מסודרת ומלאה את "הבית הלבן" הידועה יותר כ-The West Wing. אז מעבר לזה שהיא באמת נפלאה, יש לה קצב שבעיני יש בו תענוג אמיתי לצפות ודורש ריכוז והבנה של האנגלית והתרבות הרבה מעל הסדרה הממוצעת. למען הסר ספק, בעיני לומדים ממנה המון וזה לא שצריך להכנס אליה כמומחים לתרבות אמריקאית. באחד מהפרקים הרבים (מאד) בהם צפיתי בסופש, הנשיא מחפש ציטוט מחזון יוחנן, שידוע יותר כ-Book of Revelation. למי שלא יודע או מכיר, זה הספר האחרון בברית החדשה. בניגוד לדברי הימים אצלנו שקצת עושה מעין סיכום של מה היה לנו עד כאן (שושלות, זמנים, כאלה), הספר האחרון "שלהם" הוא ספר אפוקליפטי ומדכא להפליא. למעשה המילה אפוקליפסה נולדה מהשם שלו בלטינית (סליחה, ויקיפדיה אומרת שמיוונית "אפוקליפסי טו יואני"). ארבעה הפרשים מביאים עימם לפי הפרשנות הידועה והמקובלת מלחמה, רעב, מגפה ומוות (מוכר? ברור שמוכר! מי אמר טרי פראצ'ט או 666 ולא קיבל מי?!).

אני תוהה לרגע איך נגמר הקוראן וגם מה זה אומר על הדת שכך או אחרת מסתיים "הספר" שלה.

אומרים (לא באמת קראתי אם היה לרגע ספק) ש-Revelation מזכיר קצת את החלקים עם החזיונות בספר דניאל. כל זה מזכיר לי שאני באמת צריכה (כבר מזמן) לקנות תנ"ך שיהיה פה. לא נראה לי הגיוני שאוכל לבדוק את תהייתי על הקוראן או לעיין בברית החדשה (ואני יכולה בשניהם) ולא יהיה פה תנ"ך. כן, העניין שלי כפי שאפשר להבין בקלות הוא די אקדמי. ועדיין.

כל הצפייה הזו (בדמות ג'וש ליימן אם אתם תוהים) מזכירה לי שוב ושוב איזה חבר שלפני כל אירועי פינקי, הוא היה בערך הסיבה היחידה שלי בעולם לחשוב על להצטרף לפייסבוק. מצאתי אותו בסוף (בגוגל ואז עם המייל הנכון בפייס). זו לא אשמתי, קוראים לו משהו מקביל לדני לוי והוא שם איזו תמונה של ילד תימני קטן בשחור-לבן-בלתי מזוהה. מצאתי אותו אתמול. בינתיים רק החלפנו שלום צוהל. כל הפייסבוק הזה הוא רעש אחד גדול בינתיים. כן, מידי פעם אנשים מפרסמים תכנים מעניינים או מצחיקים, אבל האמצעים הקודמים שלי לקבלת מידע מעניין היו הרבה יותר יעילים בסינון והבאה נוחה. אם כבר אני בזה, הנה מאמר מעניין על הבעות פנים, פתיחות וסודות.
הסופש הזה נפל עליי קצת בהפתעה. איכשהו עם כל הימים הטרופים עם כשכוש והראיון והחיים בכלל, איבדתי את מניין הימים. קמתי בשישי מוקדם לא בטוחה אם יום רביעי או חמישי. מסתבר שמשהו בשעון הפנימי של הקניות שלי לא נגמל מסופרמרקטים בימי שישי. היום ואתמול קמתי בבוקר מוקדם משמעותית מבכל שאר ימות השבוע האחרון.

עוד השבוע דיברתי ארוכות עם הרחוקה. איכשהו כשאני בסדר, אבל היא מחליטה שאני זקוקה לתמיכה ופרגון ואמפתיה, אני תמיד יוצאת מדוכאת לגמרי ושונאת את העולם מהשיחה שלנו.

חוצמזה עוד לא הזמנתי חורט חדש וזה גורם לי להרגיש אחראית ברמות נדירות. אפיתי מתכון חדש ישן של עוגיות שוקולד צ'יפס שיצאו מאד טעימות, אבל אני לא מרוצה (כרגיל?!). אה, ויש בצומת מבצע שהם קוראים לו 1+1 (אבל אם אני מבינה נכון באתר זה פשוט 50%) על כל הספרים של רנדום האוס. גיליתי את זה כשחיפשתי את ההמשכים ל-A Game of Thrones. כן, נפלו גיבורים.