אתמול בלילה עת יצאנו הכשכוש ואני לטיולילה פגשנו את השכן החדש עם הכלבים (ולמטה את אישתו). במהלך הטיול סיפרתי להם איך החלטתי שאנחנו אמורים להיות חברים, שבהתאם אפיתי להם עוגה ושהם לא היו בבית. לא סיפרתי איך בסוף הזמינו אותי באיחור לאסאדו קטן, הבאתי אותה, הפתעתי והפכתי לבתיה עוזיאל (במקרה הכינותי מראש). קבענו דייט למוצש. העוגה עליי והקפה עליהם. עוד לא החלטתי מה לאפות.

היום סיימתי לערוך את העבודה המוזרה ומהגרועות שנתקלתי בהן אי פעם. הקטע הזה של לעשות את העבודה של אנשים אחרים חושף אותי להנחיות של אוניברסיטאות שונות ולסגנונות (ובורות עמוקה) שיש בהם מין העניין (כי בעבודות עצמן הרי אין). חשבתי להכניס פה כמה ציטוטים מובחרים באי בהירותם או אי אקדמיותם, אבל אני לא בטוחה שזה אתי (וגם אין לי כח). אולי בהמשך.

ציטוטים (העם דורש, העם מקבל!):

- "אגדיר אלימות כ"רוע" מאחר והיא נחשבת כסטייה חברתית, וניתן להתייחס אליה במצבי קיצון תחת הכותרת "עבריינות"."

- בלה בלה "ציטוט דבריו של X" ... עוד סיפור ארוך בלי שום רפרנס שאמור להוכיח משהו ברקע התיאורטי שנחתם ב- "רק בגלל מותו הטראגי במהלך Y לא הספיק ליישם זאת. ת.נ.צ.ב.ה."

- "פירוש נוסף שניתן למשפט "כי יצר לב האדם רע מנעוריו"  (בראשית ח', כ"א) יציג, בניגוד לחוקרים הקודמים ,פירוש לפיו הכוונה כאן להטביע תיוג שלילי על האנושות, , כי אם אמירה כדלקמן: "יצר לב האדם רע מנעוריו" , כלומר, הכוונה שאם האדם הוא רע, יש לחפש את הסיבה לכך בנעוריו ."

- "אצל פרויד (1856-1939) שמצא [...]" ולא רק פרויד לא ברור מתי כתב משהו, גם "ויקטור פרנקל (1997-1905) טען כי ".

- הפרק עם ההבחנות המגדריות נפתח בהגדרה מילונית של אבן שושן לערך "מין".

אז כן - תיאורים אמוציונליים, סיפורים אישיים, ציטוטים של אנשים שהלכו לעולמם ומהתנ"ך מהווים מקורות אקדמים לגיטימיים במקומות מסוימים, לפחות בעיני סטודנטית אחת (באמת צריך להמר לאיזה אוניברסיטה זו?).אני לא מדברת בכלל על פיסוק וניסוח, כי אנשים משלמים על עריכה רק כשהם מודעים לזה שהמצב רע, אז לפחות את זה היא ידעה. מאחלת לה חתימה טובה כל השנה (על צ'קים וסליפים של כרטיסי אשראי שיכובדו גם בעבודה הבאה).

אה וסגול. רק פס בינתיים, אבל סופסוף סגול.