בשבת הגעתי למסקנה שהגעתי לאיזון סביר. שיש ימים וזמנים ושלחץ ההגשות הפסיכוטי נרגע לו. היום קצת נטרפו הקלפים ובכלל אני בתחושה שלא משנה  מה אני עושה, זה בדיוק מה שהכי הכי מעצבן אותי באותו הרגע‬. ‫היום עוכר הדין עצבן אותי‬ (טוב זה הרבה מעבר לזה, אבל אין לי כוחות לפרט). ‫מחר אסבול מלכתוב עבודה‬. ‫מחרתיים כנראה יעצבנו אותי‬ מהעמותה.

‫הכל בשגרה.

מה שלומכם?

נזכרתי שבסוף לא פרסמתי את השיחה הזו שהתרחשה כבר לפני עשרה ימים, אבל בעודי מנשנשת שקדי מרק היא נשמעת לי רלוונטית מתמיד* (חוץ מזה שעוד מוקדם יחסית)..

me: אני הולכת לחפש שקית של שקדי מרק‬

me: ‫חצי מהתזונה שלי לאחרונה זה שקדי מרק‬

me: ‫שקדי מרק זה יאמי‬
 
Karas: ‫שקדי מרק זה לא תחליף לאוכל‬
 
me: ‫כן זה כן‬

Karas: ‫אני סתם אומר את זה כי אני רעב אבל אין כלום במטבח‬
 
me: ‫כן הגישה שלי לקניות כנראה הפוכה לזו של המשפחה שלך‬
me: ‫נראה מי מאיתנו ישרוד שואה גרעינית!‬

Karas: ‫לא אני‬

me: ‫גם אני לא‬
me: ‫הבית פאקינג לא אטום לגשם, נראה לך שלנשורת גרעינית?‬
me: ‫אבל לג'וקים שלי יהיה שנים מה לאכול‬

Karas: ‫אצלנו תוך יומיים נתחיל לכרסם את האיטונג‬

me: ‫ברור לך שאני מפרסמת את השיחה הזו, נכון?‬

Karas: ‫בכיף‬

me: ‫3‬>
me: ‫לא לא, אין צורך להחזיר לי אהבה. זה בסדר‬
me: ‫לי יש שקדי מרק‬
 
Karas: <3

* חלקים לא רלוונטיים צונזרו, היה עוד תוכן עמוק כשלולית קיץ.

MS החליטו להפסיק לתחזק או להחזיק באויר את המסנג'ר. אני יודעת שאני מאחרוני המשתמשים, אבל בצעד מחוצף הם הרשו לעצמם להעביר אוטומטית את מלוא המידע של המשתמשים והחברים שלהם לסקייפ ולהניח שכולנו נעבור בצייתנות אינ-קץ.

אז נכון, התברגנתי, יש משכנתא, פייסבוק ואפילו כרטיס באתר הכרויות, אבל לא אחת כמוני תשתף פעולה כצאן לטבח. במרדון צרכנים בזעיר אנפין עברתי-חזרתי ל-ICQ. נכון שגם הם יעשו בטח מתישהו דיסקונטיניו. נכון שהם לא זכרו-שמרו לי את המשתמש העתיק (5 ספרות) שלי כי לא נכנסתי רק כחמש שנים. נכון, בהתחלה הכל היה ירוק מעוור בעיניים.. אבל עכשיו הכל מוגדר היטב ויש לי כבר שני חברים ברשימה. אני קוראת לכם להצטרף לצעד הנועז (פחחח) נגד העולם התאגידי! או פשוט לדבר איתי ב-Gטוק. כי על גוגל אני סומכת שלא יעשו משהו מעניין עם כל המידע הרב מאד שהם צוברים עליי כבר שנים.