(מלבד ללכת לישון בשעות יותר סבירות) והוקל לי כל כך. אני לא מאמינה שלא הבנתי את זה קודם.

עיני טרוטות ולכן אני לא מתחילה במרץ מיד. אני מקווה לא לאבד את המוטיבציה שיש לי כרגע עד מחר בבוקר, אני פשוט באמת (ממש) זקוקה לשינה. מחר כתיבת עבודות. יש שתי הגשות קרובות שאחת מהן סוגרת עבודה. אני צריכה לסגור את כולן, לנקות את הלוח ולהוריד את זה ממני. הזמן שאני מקדישה לקרוא הצעות, להתווכח על פרטים, להגיש ולקבל ולהגיש ולקבל בשלבים עם תיקונים ובמקביל לכל השאר פשוט הופך את כל העניין ללא כלכלי. זה התחיל טוב. הייתי פנויה לזה. מאז התמחורים השתנו מעט לרעה והטרחה והקשקשת מסביב השתנו הרבה לרעה ודי. כן, סופשבוע עבודה. הגיע הזמן לפתוח את השבוע לעבודות האמיתיות וגם לדאוג שיגדלו וישלמו יותר. יש כזה פוטנציאל בשתיהן. אחת מהן הצהירה על זה במפורש.

אי אפשר להמשיך כך. אני מתפרקת. אני כל הזמן כועסת. אני מקטרת כל כך הרבה שראוי היה שאתחיל לספור שעות עבודה על קיטורים. אני לא נהנית ואני תמיד מוצאת במה וממה להנות מעבודה. טוב אז זה לקח לי קצת יותר מהרגיל שלי. אפשר להבין אותי. טבעתי. כן, אני מתכננת עוד טבילה עמוקה. לוקחת אויר (או  שעות שינה, למה בקטנוניות) וצוללת. אבל זו צלילה לצורך עלייה.

וגם לפתח אלגוריתם. איזה כיף. זה יהיה כיף ויהיה לי בשבילו זמן. הידד.

[כן יש עוד עניינימים שטורדים אותי ואפילו חשבתי לכתוב עליהם ולו למען תהליך העיבוד, אבל העיניים שלי צועקות הצילו הצילו ואני מתקשה להמשיך ולהתעלם מהן]