This is what I've learned so far
Everything is grey
Few things are forever
and it hurts when good things fade

יומיים, או למעשה שני ערבים, ואני מתפרקת לרסיסים. טוב אני עוד לא ברסיסים, אני אפילו לא בדמעות, אבל העובדה שעברתי לגברת בטנס בטח לא מבשרת טובות. גם העובדה שאני ערה במקום לישון ולקום מחר מוקדם ולנחות ליום מתיש אצל העוכרים.

אך אתמול כתבתי לדיטי..

"כן זה נורא עברתי לחלוטין לחיות פה. לא רואה סדרות או TV. לא מבלה עם כשכוש כמעט. לא קוראת ספרים. נמצאת אונליין ובפורום ובישרא ועם ההואשאינלושםפהעדיין סטלה. המון המון עם ההואשאינלושםפהעדיין סטלה.

נראה לי שכדאי שאמצא את חיי מחדש לפני שאני מתרסקת."

אציין שאני בעיקר דרמה קווין כרגע. שהוא אמר במפורש שזו לא אני (או יותר מדוייק שלא כל דבר קשור בי) והתכוון לזה. שסביר שמחר נחזור לשגרה. אני יותר מקצת מעורערת מהרגיל כרגע. ההואשאינלושםפהעדיין סטלה גם תורם לקטע הזה את שלו. רכבת הרים, נעים מאד, NOT.

בבשורות הטובות של היום השתלטתי פחות או יותר על ה-Visio ויש איור יפה (וקוהורנטי) לתהליך אלגוריתם. לא הספקתי להשלים את כל מה שקיוויתי להכנה למצגת (שלישי), אבל המצגת עצמה מוכנה. המציגה לא. לא הספקתי כמובן גם לעבוד על ההצעה (רביעי) שחשבתי שאספיק להתחיל היום. אולי אם לא הייתי מטיילת לי בלוינסקי וקונה המוני תבלינים, צנצנות, בקבוקים וקערות-ספלי ענק (מעלפים) למרק שאני לא צריכה הייתי מספיקה יותר. לגמרי לא בטוח, אגב.

אה וניקיתי את מדף התבלינים שלי וחידשתי את כולם. אני לא עושה את זה מספיק. איזה אושר של מבריקות. חייכתי לפחות חצי שעה.

טוב נראה שאין ברירה. הולכת לטייל עם הכשכוש ולהתהפך במיטה עם הקשר הזה שיש לי בקיבה.