אני עושה סדר בכל מיני תמונות ישנות בניסיון למצוא עבודות שלי שאמרתי לאנשים יצירתיים חדשים בחיי שאוסיף לפייס, למען יראו אותן.

במסגרת זאת מצאתי בטלפון צילום מסך משיחה, עם סטלה כמובן, הנהו:

(כן כן, זה אומר שהורדתי סופסוף את כל תמונות אגרות ראשנה ואני צריכה לשים אותן פה לדורות הבאים).

אומנם שיחה עם סטלה, אבל נראה לי שהרבה מחבריי חושבים עליי במונחים הללו לא מעט מהזמן. זה בעיקר משעשע אותי (ומזכיר לי שאני רוצה לאפות למחר).

חוצמזה הכל בשגרה. סטודיו חדש לקדרות (מתחילה מחר) עם אומנית "ישנה" שאני עוקבת אחריה כבר שנים. אתמול מפגש חברות ממש ותיקות. ערב קליל ונעים ובדיוק מה שאני כנראה צריכה, אבל לא במינון גבוה מידי.

השירותים לא אכזבו וחזרו לנזול בשבת. זה עלה לי הרבה כסף, הרבה שעות והמון בריאות בלנקות. מין הצד החיובי, בפעם הבאה שאהיה בין עבודות אוכל לחלטר כמנקה בבי"ח לחולי נפש. זה היה הרבה יותר גרוע ממה שאתן מדמיינות עכשיו.

ועשיתי בדיקות דם אחרי כמעט שנה של טבעונות - אני שמחה לספר שעדיין חסר לי ויטמין D (אבל פחות מלפני הטבעונות) ושהכולסטרול (הלא גבוה במיוחד מלכתחילה) שלי ירד.