חברים חושבים שאני נורא מסודרת ומתקתקת ויסודית תמיד תמיד.

בסדר. אני מודה שזה לא אחת הרושם שאני יוצרת עם כל הפרפקציוניזם המיותר הזה שלי (או כפי שהנפש הגדירה את זה לא מזמן בתגובה למשהו "אף אחד לא יורד לרזולוציות שלך").. אבל לפעמים זה ממש מצחיק. היום סטלה ראה אצלי פיתה מונחת על (או בתוך) כלי הפלסטיק המצחיק הזה ששמים על צלחות במיקרוגל כדי שהבפנוכו לא ישפריץ ויטנף את כל המיקרוגל (שמעתי. הוא לא באמת מסרטן. לא, תודה, אם כבר שאלתם ממש נדיר שאני משתמשת בה. כן, המיקרו שלי רוב הזמן מאד לא נקי). בתגובה הוא אמר (משפט מבריק אתם חייבים להודות) "פיתה". אני מיד התחלתי להתנצל על החוראניות ואיך מונחת לי פיתה בודדה על מקום לא באמת נקי, בלי שום צלחת, שקית או תירוץ ראוי (אם אתם רוצים לדעת, דווקא יש הסבר). הוא צחק והניח שהיא בכלל מפשירה עכשיו מהמקפיא או משהו (נראה לך שאני לא מקפיאה בשקית?!). כל זה הזכיר לי מגוון הנחות של אחרים על דברים, כמו איך נפלאות (וואו, כמה זמן לא כתבתי פה על נפלאות) החליט שאני אוכלת ומבשלת רק דברים איכותיים וטובים ולא הפסיק להתנצל אם הוא חלילה הגיש לי משהו שאחד ממרכיביו היה ירק קפוא ולא האמין שיש לי כאלה בכלל בבית (וגם הבהיר שאם יש, זה בטח הילד קנה).

לכולם לפעמים אין כוח. לפעמים הכי הכי כיף להתכלב. אחד הדברים היפים והכייפים בזה שאוהבים לבשל זה שאפשר לפעמים לבחור שלא בא וללכת למסעדה (או עד לא מאד מזמן להזמין איזה ג'אנק הביתה. כן, שמעתי שדומינוס הוציאו פיצה טבעונית. לא, אין לי שום כוונה לטעום אותה).

אני בטוחה שיש לי המוני עיוותי תפיסה כאלה בעצמי - על חברים שלי ובכלל. פשוט כשמסתכלים עליי ורואים רק את הסדר, התקתוק והמושי-מושלמות, הרבה יותר קל לי לראות את העיוותים.

חוצמזה ניסיתי היום להכין לנו משהו מתוק טבעוני, בריא יחסית למתוקים ודל קלוריות (כי אנחנו חושבים על דיאטה ביחד). לקחתי את המתכון של הבראוניז קישואים (כן!), החלפתי חצי מהשמן ברסק תפ"ע, את הביצים בתחליף ביצים טבעוני ואת הסוכר בתחליף סוכר. יצא יבש קצת, אז הוספתי קצת חלב סויה (5+5 כפות) ואז גם קצת ברנדי (עוד 5 כפות) ואפיתי הכל בתבנית מאפינס, כי אני לא אוהבת צורה שאפשר "ליישר".

ומה תדעו, למרות שהמתכון הבסיסי היה כה ברור שהוא טעימי ולא מוזר כלל, ולמרות שבקושי הכנסתי בו שינויים קלים, יצא ממש מוזר. לא בלתי טעים. רק עם מרקם לא לגמרי סגור על עצמו. אני חושבת שבפעם הבאה אעשה את הקישואים דק יותר ואוסיף קצת טחינה כנוזל ותחליף שמן נוסף.

וגם חתכתי את עצמי עם הלהב של המגררת ברחיצת הכלים. דיממתי כה רבות שתהיתי באיזשהו שלב האם זה יעצור אי פעם (עצר, תודה ששאלתם).