ומאז בואו (שלישי) החיים פחות או יותר רק סביבו.

כשהוא הגיע אימי שאלה אם הוא יפה. עניתי שהוא נראה כמו מחשב. היא נשמעה מעט מופתעת-מאוכזבת. אז פירטתי, נו, הוא דק וכסוף ונראה קצת כמו הכיורים האלה או השיש מנירוסטה שאפפם אי אפשר לנקות כמו שצריך. כן. עולם הדימויים שלי עשיר עד אין קץ. חברי המקיסטים תכף מקיאים אותי מקרבם עוד בטרם ממש נכנסתי שם למעגל. האמת שהוא די חתיך ובעיקר יש לו מסך מ-ד-ה-י-ם. אבל אחרי הכל זה מחשב, והוא נראה כמו מחשב. חתיך בשביל מחשב זה עדיין מחשב. לא?

אתמול היתה אצלנו הפסקת חשמל יזומה מהבוקר ועד הצהרים המאוחרות. בהתאם שמתי פעמיי לצפוניים ולעוד-יותר צפוניים. אצל העוד-יותר, צחקנו ביחד על זה שהשוותי את האוצר החדש לכיור (היא נפרדה ממני ב"תהני מהכיור החדש"). סטלה, שהוא הכתובת שלי כרגע לכל שאלות המק (חוץ מגוגל ידידי הותיק) הראה לי כל מיניים. בשלב הזה כבר היו פה שלושה דפדפנים שבכל אחד מהם הטאבים ה"קבועים" שלי. שועל עם מייל ופייס ובלוג ועוד כלמיני, כרום עם כל מה שקשור בעמותה וספארי עם מייל שלישי ועוד עוד. כשחזרתי הביתה הבנתי ש"בבורדל של" התנוסס לו מאחד הטאבים כל הזמן. אני סומכת על סטלה. ממש סומכת עליו. עדיין חשבתי שזה רעיון טוב לא לנסות אם הוא עומד בפיתוי. אני תוהה לרגע אם הוא היה נעלב מההחלטה הזו ולא בטוחה מה התשובה. בכולופן עיניכם הרואות, שיניתי. כל העריכה החדשה והתמונה נעשו כאן. זה אומר שמצאתי תוכנה גרפית שתחליף לי כל מיני עניינים חלומות.

מה עוד סובב מק? רגע ללפני במקום לעבוד בשלישי השלמתי במרץ את מבצע הריפ של המוזיקה. עכשיו נותרו רק חריגים שגם בהם התחלתי לטפל (והפסקתי עת נסעתי להביא את הכיור). הבוקר יצאנו כשכושי ואני לטיול בגינה עם מסרק ומצלמה (כלומר לא טלפון) לסשן צילומי תקריב על מנת לייצר תמונות שינצלו את יכולות המסך פה. ואני כמובן ממשיכה לקרוא ולנסות וללמוד. מרגע שעזבתי את הניסיונות (הכושלים) להתקין דואל בוט (כלומר גם חלונות) עקומת הלמידה שלי בנסיקה.

לרגע אני תוהה האם עכשיו אהיה אדם טוב יותר, אפסיק לעשן וארד במשקל כדי להתאים למחשב החדש (בעודי מעשנת וקופסת עוגיות חדשה פתוחה לצידי).. טוב נו, לא באמת תוהה. סתם משעשעת. המטרה הפיננסית הבאה סומנה (והיא אפילו כבר מופיעה ברשימת הפעם אולי שלי).

כל זה כמובן גם איפשר לי לברוח מהפוסט שאני באמת צריכה לכתוב ואולי אפרסם עוד בסופש.