אני יודעת שלא כתבתי המון זמן. הנני, נותנת אות חיים. המשבר פה על מה אפשר או אי אפשר לכתוב נותר בעינו. אני מתאפקת להיות האדם הטוב והגדול יותר וזה דורש ממני ויתורים שקשים לי. חוצמזה האמת שנכנסתי לאיזו שגרה טובה יחסית. לא אידאלית, אבל גם לא רעה כלל.

אתמול בטיול עם הכשכוש מצאנו מאגר נאה של חובזה בסביבתנו הקרובה. הבוקר לאור זה שאני אוכלת עשב רשמית מזה כשנה וחצי, חשתי שמותר לי להשתתף בניסוי שכולל קטיפת עשבים שוטים במרחב הציבורי ובישולם במרחב האישי עד למאד.

עכשיו הם כבר בלי בוץ. עוד חוויות (אולי) בהמשך.