אני חובבת כרוביות. לא ברמה של מאיה מבצל אלים (שווה קליק), אבל כרוביות יפות אצל הירקן כמעט תמיד הולכות איתי הביתה (ללא שום לחישות או שיחות אישיות). כך הלכה איתי כרובית אחת קטה אתמול, למרות שלא היו לי שום תוכניות מוגדרות בשבילה. היום מתישהו אחה"צ הבנתי שלמרות כל הבטחות החזאים עדיין קריר וזו אחת ההזדמנויות האחרונות למרק לפני פרוץ הקיץ ושהכרובית חסרת התוכניות יכולה להיות מצויינת למטרה הזו. קראתי ארבעה מתכונים והחלטתי לשלב, בלי באמת תוכנית מוגדרת. יצא אליפות, אז הנה אני מתעדת לעצמי ולדורות הבאים (לא, אין תמונה, אולי מחר. זה נראה כמו קרם לבן לא נקי במיוחד).

מצרכים:

"סיבוב" נדיב שמן זית (שזה 2-3 כפות)

2 בצלים

1 כרובית יפה (שלי היתה קטה כפי שכבר ציינתי), מפורקת לפרחים גדולים ובלי גבעול או עלים

3-4 תפ"א בינוניים

חופן פטרוזיליה (בערך שליש חבילה נאה של חורף) קצוץ גס

מלח, פלפל שחור, מעט אגוז מוסקט טרי וטיפת נוזל מעושן (כן, טיפה אחת בדיוק)

200 מ"ל קרם קוקוס (כלומר הנוזל השמן שבהם ולא מי הקוקוס הדלילים)

אופציונלי - קרוטונים.

הכנה:

לחמם קצת את שמן הזית (זהירות, שמן זית מתחמם ונשרף בקלות), לאדות קלות בצלים חתוכים גס יחסית, להוסיף פרחי כרובית ותפ"א ולהמשיך לטגן קלות. להוסיף מים רותחים כדי כיסוי, להוסיף פטרוזיליה קצוצה ו"להביא לרתיחה" (כבר כתבתי פעם משהו על כמה הביטוי הזה מצחיק אותי?). להנמיך להבה, לכסות את הסיר חלקית ולבשל כחצי שעה עד שכל הירקות רכים. להוסיף את כל התבלינים ולטחון. לטעום ולתקן תיבול (אם כמוני אתם לא משתמשים באבקת מרק, זה הזמן שבו מגלים כמה מלח בעצם אנחנו שמים במרק, בהדרגה מתרגלים לפחות). להוסיף קרם קוקוס ולערבב היטב.

למי שלא צריך מרק רותח לגמרי, אפשר להגיש כך עם קרוטונים (אני מחבבת את המיני של אסם). מי שאוהב רותח ממש, זה הזמן להחזיר להרתחה נוספת.

המרק עדין וטעימי. אני מניחה שאם אין לכם נוזל מעושן הוא יהיה טעים גם בלי. יש גם מלח מעושן שעשוי לתת אפקט דומה.