אז אחרי שבוע מנוחה על הספה, כבר הרגשתי הרבה יותר טוב והמשכתי עוד שבוע כמעט כי היה חופש וקצת מכוח האנרציה. עכשיו כבר אחרי חזרה לעבודה ולחיים של אדם מבוגר (מתיש). כל זה לא מפריע לי לראות אינסוף סדרות, לדבר (ובעיקר להתכתב) בטלפון ולכעוס על העולם. בהתאם לסטטוס הטינאייג'רית המושי שאני מפתחת, אני צופה כרגע ב-My mad fat diary ומזדהה או מבינה ברמות שאולי לא היה נכון בגילי להזדהות ולהבין. עוד סדרה (מי אמר באפי ולא קיבל) שאומרת שבסופו של דבר אנחנו לבד.
יחד עם הסדרה הבנתי שלמעשה אין לי ריפ של הדיסק שלי של Eels (כן, הוא גם שתרם את הכותר פה). זה מאד מתסכל אותי כי אני לא זוכרת שהשאלתי אותו למישהו. בכלל לא כל כך טובה בלתת מוזיקה קנויה מקורית. שונאת לקנות דיסקים כפול (ודרדרסים).
בענייני רכב ונהיגה, בעקבות התאונה אני משובשת. אני אצטט..
על הנהיגה
ני: אני נוהגת כמו בחורה
זה איום
ני: אני לא מנסה לשכנע, אני מספרת לך איך אני מרגישה
סטלה: אני
מתכוון - כשאת אומרת “אני נוהגת כמו בחורה” אני שומע “אני נוהגת קצת פחות
חזק מקודם ועדיין טוב יותר מ-99% מהבחורות ומ-97% מהבחורים”.
[באמת? הוא חושב ששלושה מכל 100 גברים אוטיסטים על הכביש נוהגים טוב ממני??! כמה מעליב].
ועל רכב חלופי (1)
האלטו החלופית שלי עושה וורום וורום של מאמץ ב-40 קמ"ש, אין מד סל"דים, אבל אני לא מושכת הרבה.. זה מאד משעשע.
רכב חלופי (2)
ני: האמת שהיום באה לי מחשבה שכה תשמח את כולם שאני מפחדת לומר אותה בקול ולהפוך אותה לאופצייה
ני: חשבתי גם על לא לקנות בכלל, אבל צפון וכשכוש* ודרום**. זה בעייתי. חשבתי לקנות משהו קטן ידני לא חזק ממוצע כזה. מהסופר מיני שקונים היום מאד בזול. גם כי אני קצת בטראומה מהתאונה. לא כזו שלא איפשרה לי להכנס ולנהוג מיד עם 4 מכוניות זרות, אבל אני אומרת לך שאני מרגישה את זה
וגם בהיבטי ביטוח שהולכים הרי לקרוע אותי וזה מאד יעזור. להחזיק אותה שנתיים או שלוש ואז לקנות A1 שהמחיר שלה כבר ירד מספיק (אני לא וואן טרק מיינד) [...] זו לא עגלה. זה רכב ממוצע קטן. אבל זה רכב שלא יודע לנסוע באמת מהר ואני מניחה שלא מאיץ כמו שאני "רגילה" או "אוהבת". אוי אני כותבת את זה ותכף מתחילה לבכות
* הוטרינר שלנו רחוק.
** יש בוס אחד דרומי שרואה אותי אחת לרבעון.
אז לבד וספה ושבלול וגם קצת מחפשת פריק תואם (לא באמת, כלומר לא באמת מחפשת, אם יצוץ אשמח).
בעוד שבועיים (סליחה) תשעה ימים אני טסה ואני כבר מתחילה להרגיש אוטוטו נסיעה. מסתבר שלא מספיק לפי חוסר ההבנה מתי זה =) אבל הילדים מסודרים ועשיתי כבר את כל הקניות של הדברימים שאני אמורה להביא לשם. אני באמת צריכה לסגור הזמנות לשם. ולהחליט כבר מזוודה או טרולי.
Angel
- "I know you guys have been working hard, I mean, cooped up inside a
lot, and, uh, to show my appreciation, I was thinking. The night being,
you know, young and all, that the three of us ... could ... or should,
you know, maybe, uh ... go out? You know. For fun."
|
Cordelia - "Or ... we can go home."
|
Doyle - "And you could sit in the dark, alone."
|
Angel - "God, yes. Thank you."
|
(Lonely Hearts, עונה ראשונה, פרק 2)
(כן נו, לא באפי, אנג'ל)